בינג'

הדרך היחידה בעברית לדבר על עצמך בגוף שלישי בלי להישמע יומרני מדי (טוב, אולי קצת). בדרך כלל מגיע כשמישהו רוצה לקחת קרדיט על משהו בלי להגיד 'אני' בפירוש.

מקור: מערבית: צַאחְבַּכּ (صاحبك), "החבר שלך". מכאן השימוש של הדובר בכינוי לעצמו – "החבר שלך פה".

דוגמה: חבר 1: "מי הביא את הפחמים למנגל?" חבר 2: "סחבק, אל תדאג".

"אם ירצה השם". הדרך הישראלית להגיד "נראה" בלי להתחייב לכלום. כשמישהו אומר לך אינשאללה, תתכונן לכך שזה יקרה מתישהו, אולי, בגדול, תלוי מי שואל. משמש גם בכוונה רצינית לגמרי וגם כמו תכלס של הלא-מחויבים.

מקור: ערבית, إن شاء الله (אִן שָא אללה), "אם ירצה אללה". נכנס לעברית המדוברת דרך השכנות והמגע היומיומי עם דוברי ערבית.

דוגמה: "נקבע לשבת בשמונה?" "אינשאללה".

המילה הכי רב-תכליתית בעברית. תלוי בטון: "וואלה?" זה הפתעה, "וואלה." זה הסכמה עייפה, ו"וואלה!" זה התלהבות אמיתית. אפשר לנהל איתה שיחה שלמה בלי להוסיף שום מילה אחרת, והכול יהיה סבבה.

מקור: מערבית: וַאללָּה, "באלוהים". בעברית המדוברת זו קריאת הפתעה, הסכמה או התפעלות, לפי הטון.

דוגמה: חבר 1: "קיבלתי העלאה". חבר 2: "וואלה?" חבר 1: "כן, של חמישים שקל". חבר 2: "וואלה."