מי שכולם בטוחים שהוא יודע הכל בתחום מסוים, ובדרך כלל גם הוא בטוח בזה. הגורו של הקפה, הגורו של הקריפטו, הגורו של ההתנהלות הזוגית של אחרים. לפעמים באמת מומחה, ולפעמים סתם בעל ביטחון עצמי עם קהל.
מקור: מסנסקריט: गुरु (guru), "מורה" או "מדריך רוחני". המילה הגיעה לעברית דרך האנגלית, ושם התרחבה מהקשר דתי להקשר של מומחה בכל תחום.
דוגמה: "תשאל את דני, הוא הגורו של הציוד לטיולים, יש לו ביקורת על כל נעל".
ביטוי שגור בקרב אלו המבקשים להטריל את זולתם. השימוש בביטוי למטרת בלבול והקטנת הזולת תוך הבאתו לתחושת חוסר אונים. בפועל, הביטוי אינו אומר כלום.
דוגמה: תגיד, השתקמה לך הניבדה? אתה בטוח?
מקור: ביטוי טרולינג עברי שנולד ברשת. הוא נשמע כמו ביטוי עממי אמיתי, אבל במקור לא הייתה לו משמעות קבועה – וזה בדיוק הקטע: להשתמש בו בביטחון כדי לבלבל את בן השיח. הצירוף "הניבדה" המציא מילה שנשמעת עתיקה וספרותית.
מחיאת כף מילולית. אומרים את זה כשמישהו עשה משהו טוב, יפה או מרשים במיוחד, לפעמים ברצינות מלאה ולפעמים בציניות מדויקת. אם הוא באמת התעלה על עצמו, אפשר לשדרג לפיגוז לעכוז.
מקור: מערבית: צַחְתֵּין (صحتين), "שתי בריאויות", ברכה שנאמרת לאוכל ולשתייה והפכה למחמאה.
כתיב נוסף: סחטיין, סחתן
דוגמה: "תיקנת לבד את המכונת כביסה? סחתיין עליך".
דוגמה נוספת: "אחי, סידרת לכולם כרטיסים לחצי מחיר? סחתן עליך".
קטטה, מבטאים את המונח KATLA. בדרך כלל מערב דקירות.
מקור: מערבית: קַטְלַה (قتلة), "מכות" או "קטטה".
בקיצור, לעניין, בלי סיפורים. מה שאומרים כשנמאס מההקדמות ורוצים לשמוע את השורה התחתונה. מי שלא יודע להגיע לתכל'ס הוא בדרך כלל חופר.
מקור: מהמילה העברית "תכלית" (מטרה), בתוספת סיומת בסגנון יידיש. הצורה "תכלס" נפוצה בדיבור הישראלי מאז ימי היישוב, ומקור הסיומת אינו ודאי.
כתיב נוסף: תכלס, תכלעס
דוגמה: "טוב, תכל'ס, אתה בא או לא בא?"
לבלות בכיף, בלי לחץ ובלי לחשוב על מחר. כשמישהו "עושה חיים" זה אומר שהוא בשיא הסבבה שלו: שמש, חברים, אוכל טוב, ואפס אחריות. בדרך כלל נאמר בקצת קנאה מצד מי שעדיין יושב במשרד.
מקור: תרגום שאול מהביטוי האנגלי to have a life ומהשפה המדוברת של שנות ה-90 והאלפיים, שהפכה את "חיים" לשם נרדף לבילוי וכיף.
כתיב נוסף: עושה חיים
דוגמה: "תראה אותו בתאילנד, עושה חיים, ואני פה בדוח רבעוני".
דוגמה נוספת: "תראה אותו, יום רביעי בצהריים והוא בבריכה. עושה חיים הבנאדם".
כשמזמינים משהו לאכול בהודו, או כששואלים מתי הרכבת מגיעה, והתשובה שמקבלים היא "כשהיא תגיע, היא תגיע". בפועל, אף אחד לא יודע מתי זה.
דוגמה: "האנשים במסעדה עובדים בזמן הודו. אתה מזמין משהו, לוקח לזה שעתיים להגיע".
מקור: ביטוי עברי מתרבות התרמילאים בהודו.
כינוי לאדם הומוסקסואל, משום ששוקו מתייחס לחור תחת, ו-וניל מתייחס לנוזל הרבייה הזכרי.
אדם א': "שמע אני לא מאמין. ראיתי את יורם נכנס למועדון גייז באלנבי"
אדם ב': "אחי אתה לא יודע שהוא אוכל גם שוקו וגם וניל?"
מקור: לשון נקייה עברית וולגרית.
פוסט או משפט שנכתב בכוונה כדי לעצבן אנשים ולגרור תגובות, כמו פיתיון לדגים. "לא לאכול בייט" זה להימנע מהתגובה שהמפרסם רוצה. מי שנופל בזה הוא מי ש"אכל בייט".
מקור: המילה באה מהאנגלית bait, פיתיון, ופועל bait להקניט. היא נכנסה לעברית דרך שפת הגיימרים והרשתות החברתיות.
דוגמה: "הוא העלה פוסט שכל הפוליטיקאים אשמים, זה בייט, אל תגיב".
מחבל שלא סיפר לאף אחד שהוא הולך לעשות פיגוע.
דוגמה (בין מפקד לחברו): "אתן לך דוגמה טובה למפגע הבודד. הגיע ג'מיל, הרגיש יפה היום, אבל אז אשתו אמרה לו שהוא מכוער. מפה לשם, דקר יהודי עם מברג בצומת מסמיה".
מקור: מונח מהתקשורת הביטחונית הישראלית.
שאלה שאף אחד לא ביקש ממך לשאול, ואחריה כל הפלוגה משלמת. בא מהצבא — מישהו מרים יד ושואל את המפקד "ומה אם יורד גשם?", וחמש דקות אחר כך כולם סוחבים ציוד מיותר בגללו. בדרך כלל זה בדיוק הראש גדול של הקבוצה, שבטוח שהוא עוזר לכולם.
מקור: מצה"ל: "קיטבג" הוא תיק הצבא הגדול. הסיפור הצבאי מספר על חייל ששאל אם צריך להביא קיטבג – ובעקבות השאלה כל הפלוגה נאלצה לסחוב אותו.
דוגמה: "אל תשאל אותה אם צריך להכין גם מצגת, זו שאלת קיטבג, בסוף נשב על זה כל הסופ״ש".
בתרגום המילולי נייעס הוא חדשות. מעין ניוז שבאידיש נאמר נייעס. אבל לא רק, נייעס הוא גם רכילות.
דוגמה: מה הנייעס עם האדמו"ר מגור? כלומר, מה הבלאגן שקורה כעת בחצר של חסידות גור.
מקור: מיידיש: נייעס (nayes), "חדשות".
מבטאים SHAllak. לתת מכה, גם אם קטנה, בביצים. האפקט הוא לכמה דקות, ההשפלה היא נצחית. בד"כ קורה כשילדים מתחילים לגלות את עצמם, אזור כיתה ה' עד ח'.
דוגמה: "עידן הבן זונה שלק לי את הביצה הימנית, ועוד מול כל הכיתה".
מקור: ככל הנראה מערבית המדוברת.
