כינוי חיבה למישהו קרוב או כזה שעושה לך טוב. "נשמה" אומרים לחבר, לילד, לחתול ולמלצר שהביא את החשבון מהר. כשמישהו הוא "נשמה" זה אומר שאפשר לסמוך עליו ושהוא טוב ללב.
מקור: מהעברית המקראית נשמה, "נשימה" ו"נפש" (למשל "נשמת חיים" בבראשית ב, 7). כסלנג, הפכה לכינוי חיבה בדיבור הישראלי.
דוגמה: "תודה אחי, אתה נשמה". / "קח, נשמה, שמרתי לך חתיכה".
סלנג של מורים. הם מתכוונים לכך שהם רואים כל מה שקורה בכיתה. בפועל, הם לא באמת רואים משהו, אבל בדרך כלל הם מפענחים את הסיטואציה בצורה נכונה מבלי לראות מה קורה.
דוגמה א':
דניאל זורק נייר על דורון בזמן שהמורה כותבת על הלוח, עם הגב לכיתה.
המורה: "דניאל תרים את הנייר, ותתנצל. אתה גם נשאר איתי בהפסקה".
דניאל: "אבל המורה, זה לא אני!"
המורה: "אני יודעת שזה אתה. יש לי עניים בגב".
מקור: ביטוי עברי מעולם החינוך.
נועד לספר על תרופת הרגעה כל-כך חזקה, עד שאומרים שחצי ממנה, זה המון, ולכן אומרים 'חצי ואבן שלם'. נאמר בדרך כלל בעדות אשכנז.
דוגמה: "אני לא מאמין, הוא לקח חצי ואבן שלם?! הבנאדם היה צריך את השינה הזו!"
מקור: ביטוי עממי שהומצא לתיאור כדור הרגעה חזק במיוחד.
1. כינוי לעג למשפט באנגלית שלא נאמר נכון, או בשגיאות מוחלטות. הגיע מראיון ששחקן הכדורגל שלומי ארבייטמן נתן לתקשורת הבלגית בזמן ששיחק בגנט.
אדם א': "How are you?"
אדם ב': "עוואר אבא שלך."
אדם א': "אני רואה שהאנגלית שלך… פאס פאס איטס אה קאם."
2. ניסיון להסביר בלעג שאי אפשר להגיע להישג מסוים בבת אחת.
אדם א': "שמע, אני רוצה שהחברה שלי תרוויח מיליון דולר בחודש".
אדם ב': "אחי קודם כל תגמור את החודש, ואז תנסה ללכת על מיליון דולר. פאס פאס איטס אה קאם".
מקור: מראיון של כדורגלן באנגלית שגויה, שהפך לממ.
כינוי לצואה היוצאת בזמן לא רצוי, בזמן שאדם ממש צריך ללכת לשירותים אך לא יכול, והצואה מבצבצת מפי הטבעת.
"אחי אני חייב לצאת מההרצאה הזאת וללכת לשירותים… לאט לאט יוצא לי ברלה".
מקור: ביטוי עברי וולגרי שמקורו המדויק אינו מתועד.
הכוונה היא לא לקים ז'ונג און, מנהיג קוריאה הצפונית, אלא להגנה של דרום קוריאה, שהצליחה לצאת עם 0:0 במשחק מול אורוגוואי החזקה. כולנו בעד החלשים. לכל ההגנה (4 מגנים ושוער) יש שם משפחה זהה – קים.
דוגמה: "ראיתי שאתה הולך להתמודד מול הגוליית הזה, כולנו קים איתך".
מקור: מעולם הכדורגל, על שחקני נבחרת דרום קוריאה.
יש למילה ״חנטריש״ שני פירושים.
1. אדם זקן עם קו מחשבה לא מודרני, לא חייב להיות זקן בגיל.
2. סחורה גרועה, עבודה מרושלת, או סתם בנאדם שאי אפשר לסמוך עליו. זה מה שיוצא כשעושים משהו חפיף ומקווים שאף אחד לא ישים לב — אבל האמת יוצאת לאור.
דוגמה 1: ״סבא, די להיות חנטריש. גם בתקופתך היו הומואים״.
דוגמה 2: ״זה חנטריש, ביקשתי ממנו לאסוף חבילה, לא קרא את שעות הפתיחה ובסוף החבילה לא הגיעה״.
מקור: מקור המילה אינו ודאי. ההשערה הרווחת היא שמדובר במילה מרוסית או מיידיש שהתגלגלה דרך השוק, במשמעות של סחורה עלובה וישנה.
מצב בו הכל רגוע, קול, ואפילו בזמן נופש. אם אפשר בנוסף, אז עונים במילה הזו תוך כדי שמקבלים מין אוראלי. ככל שהמילה 'פינוקים' ארוכה יותר בשיחה, ככה האדם נמצא במצב טוב יותר כרגע.
מקור: מהמילה העברית "פינוק".
דוגמה:
אדם 1: "היי, מה קורה? איפה אתה?"
אדם 2: "פינוקים".
אזהרה בערבית שכל ישראלי מבין בלי לדעת מילה בערבית: "תיזהר לך". נאמר בטון של חצי צחוק חצי איום אמיתי, ואף אחד לא באמת יודע באיזה חצי מדובר. אם אמרו לך דיר בלק ואתה ממשיך בשלך, כנראה שהערב שלך ייגמר בבאסה.
מקור: מערבית: דִיר בַּאלַכּ (دير بالك), "שים לב" או "תיזהר".
כתיב נוסף: דיר בלק, דיר בלאק
דוגמה: "דיר בלק אתה נוגע בחומוס שלי בזמן שאני בשירותים".
דוגמה נוספת: "דיר בלאק תיגע לי בצ'יפס".
קיבלת הצעת חברות בפייסבוק מהחמאס או מניגרי, בלי תואר אצולה. מה שקרה זה שמישהי שמתלבשת באופן חשוף למדי, לחילופין לבושה בחוטים דנטליים, שלחה לך הצעת חברות, הסכמת, דבר אחד הוביל למשנהו ומפה לשם בחור אפריקאי (במקרה הטוב) או החמאס (במקרה הרע) סוחט\ים אותך כדי שתעביר לו\להם כסף בשביל שלא יפיצו את הסרטון שלך מאונן מולו\ם.
חבר 1: "קבל איזה מישהי שלחה לי הצעת חברות בפייסבוק".
חבר 2: "מה אתה דפוק, אתה גרוש פלוס שמונה מדימונה וחי על קצבת ביטוח לאומי. קיבלת הצעת חברות ממשפיענית".
מקור: ביטוי רשת שנולד בפייסבוק, ומתייחס לבקשות חברות מפרופילים מזויפים.
בזמן הקרוב. לא באמת חמש דקות. כשאומרים עשר, חמש או שתי דקות, תדעו שמדובר בד"כ בשקרנים. כשנוקבים במספר ספציפי, תדעו בד"כ שמדייקים.
דוגמה: "חמש דקות אצלך".
מקור: ביטוי עברי מדובר על הזמן הישראלי הגמיש.
חייל שמשרת בצבא בתפקיד שולחני, בדרך כלל עם מדים מגוהצים ונעליים נוצצות, שמעולם לא ישן על קרקע קשה. בזמן שהלוחמים מתבוססים בבוץ, הג'ובניק מדפיס טפסים ושותה קפה בסדר. עם הזמן המילה יצאה מהצבא לחיים האזרחיים, וכל מי שמסתדר בחיים בלי להזיע יותר מדי — הוא ג'ובניק.
מקור: מאנגלית: job (עבודה), עם הסיומת "-ניק". בצה"ל – חייל בתפקיד עורפי.
דוגמה: חבר 1: "אחי, בצבא שלחו אותי לבסיס מחשוב בתל אביב, 8 בבוקר עד 5 אחר הצהריים, חוזר הביתה כל יום". חבר 2: "אחי, ג'ובניק אלוהי. אני ישנתי בשטח עם עקרב בשק שינה".
דוגמה נוספת: "אל תספר לי שאתה עייף, אתה ג׳ובניק, ישנת שלוש שנים על כיסא מסתובב במשרד".
