כינוי חיבה למישהו קרוב או כזה שעושה לך טוב. "נשמה" אומרים לחבר, לילד, לחתול ולמלצר שהביא את החשבון מהר. כשמישהו הוא "נשמה" זה אומר שאפשר לסמוך עליו ושהוא טוב ללב.
מקור: מהעברית המקראית נשמה, "נשימה" ו"נפש" (למשל "נשמת חיים" בבראשית ב, 7). כסלנג, הפכה לכינוי חיבה בדיבור הישראלי.
דוגמה: "תודה אחי, אתה נשמה". / "קח, נשמה, שמרתי לך חתיכה".