כשאתה מבסוט ברמות שכבר אין מילה בעברית שתתאר את זה, אז שולפים ערבית. תחושה של סוף שבוע מושלם, בטן מלאה ואפס מחויבויות באופק.
מקור: מערבית: כֵּיף (كيف), "הנאה". "כיפאק" – "ההנאה שלך", כלומר "נהנה מאוד".
דוגמה: "ישבנו על הים עם בירה קרה, אמרתי לך אחי — כיפאק אמיתי".
הבנאדם שקנה את כל הכרטיסים להופעה לפני שהבנת שהיא בכלל קיימת, ועכשיו מוכר לך אותם ב-400% רווח עם חיוך של דוד שעושה לך טובה. ספסר לא עובד, ספסר "מתווך". הוא גם זה שתמיד גורם לך להרגיש כמו פראייר שמחכה בתור.
מקור: מילה עברית תקנית מהשורש ס-פ-ס-ר, שקיבלה ברחוב משמעות של מי שקונה כרטיסים בכמויות ומוכר אותם ביוקר. בשנים האחרונות נקשרה בעיקר להופעות ולמשחקי כדורגל.
דוגמה: "רציתי כרטיס לגמר, יש לי ספסר מחוץ לאצטדיון שמבקש אלף שקל. אחי, זה לא כרטיס, זה משכנתא".
אל תדבר איתי, במיוחד לא מאוחר יותר. ככל שמבטאים את צירוף המילים דבר איתי יותר ארוך, כך האדם שמקבל את הבשורה שידברו איתו, פחות מעניין, נקודתית או בכלל, תלוי בסיטואציה. מגיע בדרך כלל עם המחשה של טלפון ישן, בצורת 🤙, שמוצמד לאוזן.
אישה: "אתה חייב לקחת את עצמך יותר ברצינות"
גבר: "דברי איתי"
מקור: ביטוי עברי מדובר בשימוש אירוני.
מתאר בנאדם (בעיקר בהקשר רומנטי) שהתחלת איתו/איתה לדבר וגילית שזה לא סתם בנאדם — זה בנאדם עם המוני דרמות, טראומות מהעבר, בעיות עם הורים, ודרישות רגשיות שאין להן סוף. אתה נכנס בתמים ויוצא עם נשירת שיער מוקדמת.
מקור: מאנגלית: project. בסלנג הזוגי – אדם שדורש "עבודה" רבה כאילו היה פרויקט שיפוץ.
דוגמה: חבר 1: "אחי, שלוש שעות על הטלפון, בכתה לי על האקס שלה, על אמא שלה, על הבוס שלה". חבר 2: "ברור, ראיתי לך את זה מהסטארט. היא פרוייקט."
ערבים, גם כן, כמו שוודים / שבדים.
דוגמה: "כמה זמן כבר יתנהגו אליהם כמו סקנדינבים כשהם דוקרים פה אנשים כמו באפגניסטן? עוד פיגוע, איזה עצבים".
מקור: ביטוי גנאי עקיף. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.
כל דבר שנאמר או נעשה בלי שום סיבה, בלי שום כיוון ובלי שום משמעות. תשובה של מישהו שלא הכין שיעורי בית, או תוכנית לסופ"ש שנקראת "נראה מה יהיה". ההיפך הגמור של תכלס.
מקור: מארמית של התלמוד: "בוקי סריקי" הם כדים ריקים, ובהשאלה – דיבורים ריקים מתוכן. משם עבר הצירוף לעברית המדוברת כשם נרדף לשטויות.
דוגמה: "שאלתי אותו מה התוכנית לשבוע הבא והוא ענה לי איזה בוקי סריקי, בלי שום פרטים".
1. כינוי לעג למשפט באנגלית שלא נאמר נכון, או בשגיאות מוחלטות. הגיע מראיון ששחקן הכדורגל שלומי ארבייטמן נתן לתקשורת הבלגית בזמן ששיחק בגנט.
אדם א': "How are you?"
אדם ב': "עוואר אבא שלך."
אדם א': "אני רואה שהאנגלית שלך… פאס פאס איטס אה קאם."
2. ניסיון להסביר בלעג שאי אפשר להגיע להישג מסוים בבת אחת.
אדם א': "שמע, אני רוצה שהחברה שלי תרוויח מיליון דולר בחודש".
אדם ב': "אחי קודם כל תגמור את החודש, ואז תנסה ללכת על מיליון דולר. פאס פאס איטס אה קאם".
מקור: מראיון של כדורגלן באנגלית שגויה, שהפך לממ.
נעשה בניגוד או בעקיפין לדרך הישר. בדרך כלל, המשמעות שלילית.
מקור: מאיטלקית: combinazione, "צירוף" או "סידור".
ידוע.גם כ"סחלה קצינים". השלוק האחרון בבקבוק קולה לאחר שחבורה של חיילים שתו את רובו המוחלט והוא ניתן לקצין. השלוק מורכב ברובו מרוק, ולא מכיל הרבה קולה.
– "אחי כמעט גמרנו את הבקבוק. בוא ניתן את הסחלה לניר. הוא קצין מזה מניאק".
מקור: מהסלנג הצבאי: מערבית, ככל הנראה מ"סַחַל" – השארית בתחתית הבקבוק.
בנאדם שמקבל את החיים כמו שהם בלי להתלונן: אומרים לו ללכת לפיצה, הוא הולך. אומרים לו לשנות תוכניות, הוא משנה. ברוב המקרים הוא גם יגיד סבבה על כל דבר, כולל דברים שבאמת לא סבבה.
מקור: מהפועל העברי "לזרום" – ללכת עם הזרם. בהשפעת הביטוי האנגלי go with the flow, שהפך בשנות ה-90 לשם תואר לאדם נוח וגמיש.
דוגמה: "תיקח את דניאל לטיול, הוא זורם, לא יעשה לך בעיות".
נועד לציין שאייטם מסוים הוא לא נכון. דונאלד טראמפ היה מי שהעלה את המושג לתודעה, ומאז פרץ גבולות בכל התחומים.
דוגמה: "דוד, שמעתי שאתה בוחש בשוקו".
"אחי, מצטער לאכזב, זה פייק ניוז".
מקור: מאנגלית: fake news, מונח שהפך פופולרי בעקבות דונלד טראמפ.
לדבר המון ולהגיד אפס. זה לא לחפור, כי חופר לפחות יש לו נושא; מי שמתברבר פשוט משחרר מילים לאוויר עד שמישהו עוצר אותו. גם משמש למצב שבו התוכניות שלך נמסות ואתה מסתובב בלי כלום ליד הבית.
מקור: משחק מילים עברי על "לדבר" עם הצליל "ברבר", שמזכיר מלמול חסר משמעות (כמו barbarian ביוונית – מי שמדבר "בר-בר").
דוגמה: "מה עשית בשבת?" "כלום, התברברתי בשכונה ארבע שעות וחזרתי הביתה".
