מחווה קטנה ונחמדה שאף אחד לא ביקש ממך, אבל עשית כי זה יפה. להביא קפה לחבר מהעבודה, להשאיר פתק, לשלם על מישהו בקופה — כל אלה ג'סטות. וכשמישהו עושה לך כזאת, אומרים עליו שהוא בנאדם אחלה עם ג'סטות.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהגיעה מהמילה האיטלקית gesto ("תנועה, מחווה"), ואולי גם בהשפעת האנגלית gesture. בעברית היא שימשה בעיקר בצורה "לעשות ג'סטה".
כתיב נוסף: ג׳סטה, ג'סטות
דוגמה: "הוא הגיע לבית חולים עם פרחים ובורקס לכל המשפחה. איזו ג'סטה!".
כשמישהו מעצבן אותך, אפשר לשאול אותו האם הוא רעב. במקרה והתשובה היא "לא", עונים: "אז למה אתה רוצה לאכול דקירה?". במקרה והתשובה היא "כן", עונים: "יופי, כי אתה הולך לאכול דקירה".
דוגמה:
אדם 1: *מתנהג בצורה מעצבנת, באה ברע*
אדם 2: תגיד [שם גנרי], אתה רעב?
אדם 1: "לא".
אדם 2: "אז למה אתה רוצה לאכול דקירה"?
מקור: ביטוי איום מדובר.
איברי מין של חשפנים שמתנופפים באוויר.
דוגמה: "הן לא פראייריות בכלל. מה אתה חושב, שבמסיבת הרווקות שלה היא רק למדה על צעצועים?"
מקור: ביטוי הומוריסטי על מסיבות רווקות.
משהו שמתפשט ברשת בקצב מטורף: סרטון, מם, אפילו משפט אחד שכולם פתאום חוזרים עליו. מי ששם סרטון והוא הפך ויראלי יכול להתעורר בבוקר עם מיליון צפיות ובלגן בהודעות.
מקור: מאנגלית: viral, מהמילה virus הלטינית שמשמעה "רעל" או "ליחה". המונח נולד בשיווק דיגיטלי, ונכנס לעברית עם עליית הרשתות החברתיות.
כתיב נוסף: ויראלית
דוגמה: "הסרטון של החתול הפך ויראלי תוך שעה, פתאום כולם מכירים אותו".
מצב מביך, מחפיר או שפשוט נגמר באסון. "איזה ביזיון!" אומרים על משחק שנגמר ב-5:0, על חתונה עם אוכל גרוע, או על כל דבר שאין לו הצדקה. הרבה יותר דרמטי מ"אה, לא נורא".
מקור: מהעברית "בזיון" (שורש ב.ז.ה, "לבזות"), בהגייה יומיומית עם י. המילה קיימת בעברית ההיסטורית והפכה בסלנג לקריאת ביטוי.
כתיב נוסף: בזיון
דוגמה: "הם הפסידו בבית לקבוצה מהליגה השנייה, איזה ביזיון".
מזל רע שדבק בבן אדם או במקום, בדרך כלל בגלל שמישהו פתח את הפה ואמר "מה כבר יכול לקרות". מרגע שהנאחס נדבק, כל דבר קטן הופך לבאסה וכל יציאה מהבית נגמרת בפדיחה. הפתרון המקובל: להגיד "בלי עין הרע", לדפוק על עץ, ולהמשיך כאילו כלום.
דוגמה: "אל תיקח את האוטו הזה אחי, יש עליו נאחס — שלוש פעמים נתקע לי איתו בכביש".
מקור: מערבית: נַחְס (نحس), "מזל רע" או "קללה". נכנס לעברית דרך יהודי ארצות ערב.
מי שכל הפרנסה שלו בנויה על חלטורה אחרי חלטורה. אין לו באמת מקצוע אחד, אבל תמיד יש לו איזה ג'וב בצד שהוא בדיוק בדרך אליו. אתה שואל אותו במה הוא עובד ומקבל תשובה אחרת כל פעם, ותמיד עם ביטחון מלא.
מקור: מ"חלטורה", שמקורה ברוסית халтура (עבודה מזדמנת ושטחית), עם הסיומת "-יסט".
דוגמה: "אל תסמוך עליו שיגיע בזמן, הוא חלטוריסט — בבוקר צלם חתונות ובערב מתקין מזגנים".
לדבר המון ולהגיד אפס. זה לא לחפור, כי חופר לפחות יש לו נושא; מי שמתברבר פשוט משחרר מילים לאוויר עד שמישהו עוצר אותו. גם משמש למצב שבו התוכניות שלך נמסות ואתה מסתובב בלי כלום ליד הבית.
מקור: משחק מילים עברי על "לדבר" עם הצליל "ברבר", שמזכיר מלמול חסר משמעות (כמו barbarian ביוונית – מי שמדבר "בר-בר").
דוגמה: "מה עשית בשבת?" "כלום, התברברתי בשכונה ארבע שעות וחזרתי הביתה".
הומוסקסואל.
דוגמה: "המתרומם הזה עקף אותי בדרך למצעד. חרפה".
מקור: כינוי גנאי הומופובי. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.
ההפך משואו – אבל בהחלט מדובר באירוע בלתי נשכח.
מקור: ביטוי עברי מדובר; "שואו" מאנגלית (show) – מופע.
מי שהמזל שלו נוראי באופן קבוע: אם יש שלולית בכל הרחוב, הוא ידרוך בה, ואם יש תור, הוא יעמוד בתור הלא נכון. בניגוד לפשלן, הוא לא מקלקל את הדברים בעצמו, פשוט היקום נגדו. לוזר עם הרבה פחות אשמה.
מקור: יידיש, שלימזל (שלימזל), בדרך כלל מסבירים אותו כצירוף של "שלים" (רע, כמו בגרמנית schlimm) ו"מזל" העברי, כלומר "מזל רע". נכנס לעברית דרך יידיש של יהודי מזרח אירופה.
כתיב נוסף: שלימאזל, שלימזאל
דוגמה: "הוא שבר את הרגל ביום הראשון של החופשה והמזגן במלון התקלקל, איזה שלימזל".
ממש שטויות, חוסר אמת, שקר מוחלט, חירטוט.
"כדור הארץ לא שטוח. זה שטויות במיץ עבניות"
מקור: הרחבה הומוריסטית של "שטויות במיץ", ביטוי עברי מדובר שמקורו המדויק אינו ידוע.
