אחושלוקי
גרסה מעודנת של 'אחושרמוטה'. נאמר, בדרך כלל, בחיוב. הגזמה או הקצנה של מצב קיים, אבל משהו כיפי לשמיעה. דוגמה: "הפיתה שווארמה של הנכד של אברם הייתה אחושלוקי טובה". מקור: לשון נקייה של "אחושרמוטה" – קללה בערבית.
וואלה יופי
הבנאדם עליו אומרים 'וואלה יופי' או המצב – הוא חוצפן, שערורייה או קטסטרופה. דוגמה: [אדם נוסע בפקקים] "וואלה יופי! שוב פעם פקקים, מתי לעזאזל יבנו את הכביש העוקף?" מקור: ביטוי עברי מדובר בשימוש אירוני; "וואלה" מערבית.
בוסה
שתי נשיקות בלחיים שנעשות באותו רגע, פעם אחת ללחי ימין ופעם אחת לשמאל, נהוג בין גברים בעיקר – מסמל כבוד. מקור: מערבית: בּוֹסָה (بوسة), "נשיקה".
ראחת פלסטין
נהוג להגיד את זה כשהלך העסק, אין כבר עניין, הסיפור נגמר. דוגמה: "5-0 לאנגליה על ישראל. ראחת פלסטין". מקור: מערבית: רַאח (راح), "הלך" – "הלכה פלסטין", כלומר הכל אבוד.
נוסע קבוע בזינזאנה
זינזאנה הוא כינוי לרכב להעברת אסירים. אדם שנוסע קבוע בזינזאנה הוא אדם שנעצר על בסיס קבוע. מקור: "זינזאנה" מערבית: זִנְזָאנָה (زنزانة), "תא כלא".
קראחנה
המונח המקורי הוא 'בית זונות', אבל אפשר גם להגיד את זה במובן של "מסיבת אחושלוקי טובה". דוגמה: "שמע, הייתי במסיבה בשישי בהוואנה, היה קראחנה". מקור: מערבית: כַּרְכַּאנָה (كرخانة), "בית בושת" או "מקום פרוע".
אבן ג'וק
סלג ירושלמי למשחק אבן, נייר ומספריים. ידוע באזורים בשרון גם כ"שה". מבוטא SHA. מקור: מערבית: ג'וּק, ככל הנראה מהמשחק "ג'ק-אן-פוי". סלנג ירושלמי.
אבו יויו
סלנג ירושלמי. משחק בו אדם רוכב על אדם אחר בעמידה. נקרא גם שק קמח. "אני אעשה לילד אבו יויו. אני יודע שהוא יהנה מזה" "אבל אחי, הרגע עברת ניתוח גב והילד בן 12" מקור: סלנג ירושלמי, מערבית: "אבו" (אבא של).
וואג'אראס
סלנג ירושלמי לאדם שעושה פוזות. זהו צורה בה אדם מנסה למשוך צומת לב, או להרשים, כשאין באמת משהו מאחורי זה. "בואנה איזה וואג'אראס. קנה טסלה חדשה, ועשה איתה סיבוב בעיר. משך את המבטים של כולם". מקור: סלנג ירושלמי שמקורו ככל הנראה בערבית המדוברת.
בכיף
מילה נרדפת למילה "בבקשה" לאחר אמירת תודה. משמשת כהקשר לתוכנית קומדיה ששודרה בעבר בערוץ ביפ, "לילה בכיף". מקור: ביטוי עברי מדובר, מ"כיף" (מערבית: כֵּיף, הנאה).