קטע
המילה הכי רב-תכליתית בעברית. יכולה להיות סיפור, מצב, בעיה, רעיון או סתם משהו שקרה. כשמישהו אומר "איזה קטע" – הוא מתכוון שמשהו מוזר, מצחיק או מפתיע קרה. כשהוא אומר "אין לי קטע עם זה" – זה אומר שזה פשוט לא בא לו. מקור: מהמילה העברית התקנית "קטע" (חלק, מקטע), שבסלנג קיבלה משמעות רחבה של סיטואציה, […]
דאחקה
בדיחה, צחוק, או סתם שטות שנזרקת באוויר כדי להצחיק את החבר'ה. מילה שהגיעה מהערבית ונשארה איתנו כי אין לה תחליף עברי שמרגיש באמת נכון. אם מישהו אומר "דאחקה" אחרי משפט, סביר שהוא לא באמת התכוון ושאתה יכול להירגע. ומי שכל השיחה שלו דאחקות — כנראה שיש בו קצת מהפלצן, אבל בגרסה החמודה. מקור: מערבית: דַּחְקָה, […]
ברדק
הבן הערבי-מזרחי של בלאגן, אבל עם יותר נשמה וקצת פחות סדר. זה מה שיש בחדר של נער בן 16, ברכב של אבא שלך אחרי טיול משפחתי, ובקבוצת הווטסאפ של הצבא ביום שמחלקים תורנויות. אם אף אחד לא מבין מה קורה, זה ברדק. מקור: מרוסית ומטורקית: бардак ("ברדק"), שבמקור פירושו בית בושת ובהשאלה – אי סדר […]
בלגן
מצב של בלגן כללי: חדר, חיים, ראש או ממשלה. אפשר גם להגיד "יש לי בלגן" כשהכוונה היא שיש לך הרבה דברים על הראש ובעיקר אין לך כוח לפרט. לפעמים זה גם מחמאה, כמו "בלגן של מסיבה", כלומר הצלחה מוחלטת שאף אחד לא זוכר. מקור: מרוסית: балаган (באלאגאן), שמקורה בפרסית או טורקית ופירושה המקורי הוא דוכן […]
סבבה
המילה הכי רגועה בשפה העברית. אפשר להשתמש בה כדי להגיד "כן", "אוקיי", "מסכים", "לא אכפת לי" או "אני בכלל לא מקשיב", הכול לפי הטון. ככל שהסבבה ארוך ומתמשך יותר, ככה האדם באמת פחות לחוץ מכל העניין. מקור: מערבית: סַבַּבַּה, "אחלה" או "טוב" – יש הטוענים שמקור המילה בערבית המצרית ויש שמקשרים אותה לשורש ס-ב-ב. נכנסה […]
אוטוטו
הזמן הכי אלסטי ביקום. כשישראלי אומר "אוטוטו" זה יכול להיות עוד חמש דקות, עוד שעה, או עוד שבוע וחצי. בדרך כלל הוא אומר את זה בדיוק כשהוא עוד לא התחיל להתלבש, ובטח שלא יצא מהבית. מי שמאמין לו הופך בסוף לפראייר שמחכה בכניסה. מקור: מאיטלקית או מלדינו, ככל הנראה בהשפעת הצירוף הצלילי "עוד-עוד". המילה מתועדת […]
כפרה
מילת חיבה אוניברסלית שאמא, סבתא, חברים וגם נהגי מונית משתמשים בה. אפשר להגיד אותה לכל אחד, בכל גיל, בלי שום קשר למה שהוא עשה. בשימוש יומיומי מאפשרת לך להיות חמים בלי להתחייב לשום דבר. מקור: מהמסורת היהודית: "כפרה" היא קרבן שמכפר על חטאים, ו"כפרה עליך" פירושו "אני מוכן להיות קרבן בשבילך". הביטוי נפוץ במיוחד בקהילות […]
חרטא
שטויות, סיפורים לא מדויקים, או הגזמה מוחלטת. כשמישהו מספר לך איך הוא כמעט קנה את הדירה ברמת אביב אבל התחרט ברגע האחרון, זה חרטא. לפעמים זה גם מה שיוצא מהפה אחרי חפירה של שעה בלי נקודה. מקור: מערבית: خرطة ("חַרְטַה"), "שטויות" או "דברים בעלמא". נכנסה לעברית דרך הדיבור היומיומי. כתיב נוסף: חארטה דוגמה: "די עם […]
נו באמת
שתי מילים שאומרות "אתה רציני עכשיו?". משתמשים בזה כשמישהו אמר משהו מגוחך, תירוץ עלוב או סיפור שאף אחד לא קונה. ככל שהטון יותר מתעצבן, ככה הוא חופר לך יותר. מקור: ביטוי עברי מדובר, מקביל לאנגלי oh come on. "נו" עצמה נכנסה לעברית מיידיש ומרוסית. דוגמה: "אמרת שהפלאפון נגמר לך בטריה בשלוש שעות שלא ענית? נו […]
קפוץ לי
הדרך הכי ישראלית להגיד "עזוב אותי במיץ" בלי לקלל ממש. משתמשים בזה כשמישהו מנסה למכור לך משהו, לשכנע אותך בשטויות, או סתם לעשות ממך פראייר — אתה פשוט זורק "קפוץ לי" וממשיך הלאה בחיים. מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה מקוצר מקללה ארוכה יותר, שמשמעותו "לא מעניין אותי". דוגמה: "אתה טוען שאני חייב לך עוד […]