שמאטע
סמרטוט, מישהו או משהו חסר ערך, חלש או עלוב. אומרים על בגד מרופט, על אדם בלי עמוד שדרה ועל מכונית שלא ראתה מוסך שנים. מקור: מיידיש, שמאטע, סמרטוט או בד ישן; המילה היידית קשורה לפולנית szmata שפירושה סמרטוט. נכנסה לעברית דרך הדוברים של יידיש ונשארה בסלנג. כתיב נוסף: שמאטה דוגמה: "מה אתה שמאטע, תגיד לו […]
פושטק
מישהו או משהו שנראה מזלזל, זול, חסר רמה או סתם מוזנח. אפשר להגיד על מסעדה, על בגד או על בנאדם שמתנהג בלי שום סטייל. הגרסה העדינה של "איזה מקום עלוב". מקור: ככל הנראה מיידיש ומפולנית: pustak, "ריקני" – בנאדם ריק וחסר ערך. בעברית התרחבה המילה לכל דבר זול ומוזנח. דוגמה: "הזמנתי פיצה מהמקום ההוא, פושטק […]
שפיץ
מושלם, ברמה הכי גבוהה, בלי פגם. אפשר להגיד על אוכל, על מסיבה, על חבר או על סתם יום שהכל הסתדר בו. כמעט כמו תותח, אבל בשביל דברים ולא רק אנשים. מקור: מגרמנית/יידיש: Spitz – קצה, חוד, פסגה. מכאן "שפיץ" כרמה הכי גבוהה של משהו. דוגמה: "היינו אתמול בים, מים שפיץ, חומוס שפיץ, פשוט יום שפיץ".
אמאלה
קריאת תדהמה שמתאימה לכל מצב: הפתעה, פחד, התלהבות או סתם חוסר אמון מוחלט. הטון קובע הכול, ומי שמאריך את ה"ה" בסוף כנראה ראה משהו ממש מטורף. בקטע של תכלס, זו תגובה שאי אפשר לטעות בה. מקור: מהמילה "אמא" עם סיומת החיבה "ל'ה" מיידיש. קריאת בהלה שבה קוראים לאמא, כמו בערבית "יַא מַמַא". דוגמה: אדם 1: […]
מאכער
בנאדם שתמיד "מסדר", "מכיר מישהו" ויודע לסגור כל עניין בטלפון אחד. מהסוג שאי אפשר להבין מה בדיוק הוא עושה בחיים, אבל איכשהו הוא תמיד במרכז העניינים. הכי קרוב לסחבק עם קשרים. מקור: מיידיש: מאַכער (macher), "עושה". מתאר אדם שמסדר עניינים, בעל קשרים וקומבינות. דוגמה: "צריך כרטיסים להופעה שאזלו? תתקשר לדודי, הוא מאכער, הוא יסדר".
שלומיאל
אדם שכל דבר שהוא עושה מסתיים בכישלון קטן ומביך: שופך קפה על עצמו, שוכח מפתחות בפנים, מגיע לפגישה ביום הלא נכון. הגרסה הקלאסית של פשלן, רק עם יותר חיבה ופחות כעס. בדרך כלל אי אפשר לכעוס עליו באמת. מקור: מיידיש: שלומיאל (שלומיאל), ככל הנראה על שם שלומיאל בן צורישדי מספר במדבר. בספרות היידיש זה הטיפוס […]
ברוגז
מצב של כעס קטנוני ודרמטי בין חברים או זוגות, שבו אף אחד לא באמת רוצה להישאר ככה אבל אף אחד גם לא מתכוון להתקשר ראשון. בדרך כלל נגמר אחרי יומיים עם סטיקר של לב. מקור: מיידיש: ברוגז (ברוֹגעז), מגרמנית böse – כועס. נפוץ במיוחד בקרב ילדים. דוגמה: "אני איתה בברוגז כבר שעתיים, אם היא לא […]
לצאת פראייר
הפחד הלאומי מספר אחת של הישראלי. זה לא מספיק שיהיה לך טוב — צריך לוודא שאף אחד לא סידר אותך בדרך. מי שיוצא פראייר שילם מחיר מלא, חיכה בתור, ולא ידע שלחבר הייתה קומבינה שהייתה חוסכת לו חצי. מקור: "פראייר" מיידיש ומגרמנית: Freier, "מחזר" או "לקוח" – במקור הלקוח התמים של בית הבושת. בעברית הפך […]
שוויץ
להשוויץ זה להתרברב, אבל שוויץ כשם עצם זה הרגע עצמו — כשמישהו מכניס לשיחה בכוח את הדבר החדש שקנה. בניגוד לחארטה, בשוויץ הסיפור בדרך כלל נכון, זה פשוט לא מעניין אף אחד חוץ ממי שמספר. מקור: מיידיש ומגרמנית: schweizer, ככל הנראה בהשפעת הפועל "להשוויץ" שמקורו ביידיש "שוויצן" – להזיע (מרוב מאמץ להרשים). דוגמה: "שאלתי אותו […]
לפרגן
היכולת הנדירה להיות שמח בשביל מישהו אחר בלי שקורה לך כלום בפנים. בישראל זו פעולה שדורשת מאמץ פיזי, ולכן מי שמצליח לפרגן נחשב אדם גדול, ומי שלא מצליח פשוט אומר חארטה על ההצלחה של האחר ומתקדם בחיים. מקור: מיידיש: פאַרגינען (fargin), "לא לקנא, לשמוח בהצלחת האחר". אחת המילים היחידות בעולם לתחושה הזו. דוגמה: "אחי הוא […]