אפעם איגזמתה

הסתלבטות על אנשים שעד שלא מזיזים להם את הגבינה, הכל מצחיק. בנוסף, בדרך כלל הם גם לא יודעים לכתוב "הפעם הגזמת" כמו שצריך. דוגמה: "היהודים האלה רק אוהבים כסף". – "באמת שאפעם איגזמתה". מקור: כתיב הומוריסטי מכוון של "אף פעם הגזמת".

אור ירוק

אישור לבצע את מה שאתה רוצה. בשפה הצבאית, אומרים גם 'יש א". עובד: "אני רוצה לקנות את התוכנה הזו, היא יכולה לחסוך המון עבודה". מנהל: "יש לך אור ירוק". מקור: מעולם הרמזורים: אור ירוק = אפשר לנסוע.

שבת שלון

כשאתה מלמד דרום אמריקאיות חמודות להגיד "שבת שלום", אבל משום מה, הם לא אומרות את המ'. דוגמה: אתה: שבת שלום היא: שבת שלון מקור: שיבוש הומוריסטי של "שבת שלום".

לטמה

כאפה עם גב היד. נועד גם לתקוף אדם וגם להעליב אותו. "סופסוף המניאק הזה חטף לטמה. הוא צריך לסתום את הפה." מקור: מערבית: לַטְמָה (لطمة), "סטירה".

הסטטיסטיקה תתיישר

כרגע קורה משהו לא הגיוני, ובקרוב דברים יחזרו להיות כמו שאני מאמין שהיו צריכים להיות מלכתחילה. דוגמה: "עכשיו יוטה ג'אז במקום הראשון במערב, ואפילו אין להם כוכב. הסטטיסטיקה תתיישר והם ימצאו את עצמם במקסימום במקום 9". מקור: ביטוי עברי מעולם הספורט והמספרים.

ירד מהפרק

כשהחבר'ה מנסים לקבוע משהו, ויש אופציה אחת גרועה ביי פאר, אז היא יורדת מהפרק אוטומטית. דוגמה: "אנחנו גרים באשדוד ואתם בנתניה, ואתם רוצים ארוחת בוקר בשביל בחיפה. אנחנו לא הקופים הירוקים. אפשר להיפגש במקום קרוב יותר, נגיד תל אביב?". מקור: ביטוי עברי תקני: "לרדת מסדר היום".

חצי מאוסטרליה וחצי מהר האוורסט

מה שהזוהן אומר כשהוא לא רוצה להגיד שהוא מישראל, בדרך כלל בסביבה עוינת. למתקדמים: אומרים כמה זמן נסיעה אתם גרים מתל-אביב. מישהי מאיראן: "מאיפה אתם?". את: "חצי אוסטרלית וחצי מהר האוורסט". מקור: ביטוי הומוריסטי מתרבות התרמילאים הישראלים.

גוזר זמנים

כשמישהו נותן למישהו שעה מוקדמת יותר להיות במקום מסוים, רק כי האדם השני הוא מאחר כרוני, ונמצא בזמן ברזיל. דוגמה: גזרתי לאחותי זמנים, אמרתי לה להיות שם ב-19:00 למרות שאמרתי לכולם להגיע ב-20:00. גם אז היא הגיעה בכמה דקות איחור אחרי כולם. מקור: ביטוי עברי מדובר.

שא ברכה

בקונטוציה השלילית זה "סע לי מהעיניים". בקונוטציה החיובית זה "תהיה בריא". דוגמה 1: אחרי שנהג מקלל אותך תאמר לו "שא ברכה". דוגמה 2: אחרי שמישהו מחמיא לך על עבודה טובה שעשית, תאמר לו "שא ברכה". מקור: מהביטוי העברי "שא ברכה" – קח ברכה ולך.