כל כך קל לעשות משהו ולהרוויח ממנו, עד שזה כמו להרים כסף מזומן מהרצפה, אחרי שמישהו אחר הפיל אותו.

דוגמה: "ההימור על מכבי תל אביב היה כל כך בטוח, נתנו ליין טוב. ממש כסף על הרצפה".

כינוי לאדם שלא מבין את כללי ההתנהגות במקום.

לדוגמא: צוות המשרד יושבים לפרזנטציה חשובה עם לקוח פוטנציאלי גדול.
מני הוא בחור טוב, אבל לא ממש יודע איך מתנהגים בסיטואציות חשובות. מני לוקח את כל הכיבוד אליו ולועס בקולי קולות.
מני תייר.

מה שגברים אומרים לנשים בשביל שהן יפסיקו לחפור, אבל בד"כ הן עדיין ממשיכות בקדיחות.

דוגמה: "אתה לא מקשיב לי כמו פעם".

– "את צודקת. אנסה לעשות מאמץ בעניין".

אדם שכל דבר שהוא עושה מסתיים בכישלון קטן ומביך: שופך קפה על עצמו, שוכח מפתחות בפנים, מגיע לפגישה ביום הלא נכון. הגרסה הקלאסית של פשלן, רק עם יותר חיבה ופחות כעס. בדרך כלל אי אפשר לכעוס עליו באמת.

דוגמה: "שלחתי אותו לקנות לחם והוא חזר עם חומוס ובלי כסף. שלומיאל מושלם".

קורה בצורה שוטפת, כל הזמן.

אדם א': "שמע אחי בדקת לי טיסה באל על"

אדם ב': "למה רק אל על?"

אדם א': "כי חברות התעופה האחרות מבטלות טיסות כמו מים"

דופק את כולם ולא מתבייש להראות לכולם שהוא דופק אותם.

"תאמין לי, דרעי הזה אמר שהוא לא יתעסק בפוליטיקה לשופטים ועכשיו הוא רוצה להיות שר בממשלה. הוא לא משתין בבריכה, הוא משתין מהמקפצה".

הגרסה המשודרגת של סתם שטויות — כשמשהו כל כך לא רציני שאפילו לא שווה להתייחס אליו. אם חרטטן מספר לך משהו, יש סיכוי טוב שזה חארטה בארטה. בעצם זה בן דוד רחוק של שטויות במיץ עגבניות, רק עם יותר ביטחון עצמי.

דוגמה: "אמרו לי שהוא קנה את הדירה במיליון שקל בתל אביב, חארטה בארטה".

מצב של בלגן כללי: חדר, חיים, ראש או ממשלה. אפשר גם להגיד "יש לי בלגן" כשהכוונה היא שיש לך הרבה דברים על הראש ובעיקר אין לך כוח לפרט. לפעמים זה גם מחמאה, כמו "בלגן של מסיבה", כלומר הצלחה מוחלטת שאף אחד לא זוכר.

דוגמה: "איך היה אתמול?" "בלגן, אחי, חלאס, אני עדיין מנסה להרכיב מה קרה".

שני פירושים, שקרובים אחד לשני:

הראשון – מרבה בנפיחות, נודים, פוקים, יוספים, גז מדמיע.

השני – אדם שמשחק אותה אנין טעם בביטחון ולא מתפשר על דברים פשוטים, עמחה, פחות מורכבים.