ברוך השם
"הכול טוב". ביטוי שנולד בעולם הדתי והתפשט לכל הסלונים בארץ, גם אצל חילונים שמעולם לא הניחו תפילין. אפשר להשתמש בו בתשובה ל"מה שלומך", או כשמשהו הצליח ואתה מרגיש הקלה. מקור: עברית, מהמקורות היהודיים, "ברוך ה'" (ברוך אלוהים). כינוי דתי לדיבור שמודה לאל, שנכנס לדיבור היומיומי הישראלי בכל הקהילות. דוגמה: "מה שלומך?" "ברוך השם, הכול בסדר".
דחילק
"בבקשה, אחי, תעשה לי טובה". דחילק הוא התחנונים הישראלי, ובכל זאת בטון שאומר "אני יודע שאני מבקש הרבה, אבל אתה גדול". אפשר לשמוע אותו בשוק, בתור לקופה, ובשיחות שכנוע עם בן/בת זוג. מקור: ערבית, دخيلك (דַחִילָכּ), בערך "אני בחסותך" או "אני מתחנן אליך". הביטוי משמש בערבית דיבורית לבקשה ולהפצרה, ונכנס לסלנג הישראלי. דוגמה: "דחילק, תן […]
חמסה
היד הקטנה שתלויה אצל סבתא בסלון ומגנה מפני עין הרע. ובשפה היומיומית, קריאה שאומרים אחרי שמישהו מחמיא (או אחרי שמשהו הצליח מדי) כדי שלא תיפול עליו עין רעה. "חמסה חמסה" והכול בסדר. מקור: ערבית, خمسة (חַמְסָה), "חמש", על שם חמש האצבעות של הכף. הקמע והביטוי נפוצים בקרב יהודים ומוסלמים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, ומשם נכנסו […]
אינשאללה
"אם ירצה השם". הדרך הישראלית להגיד "נראה" בלי להתחייב לכלום. כשמישהו אומר לך אינשאללה, תתכונן לכך שזה יקרה מתישהו, אולי, בגדול, תלוי מי שואל. משמש גם בכוונה רצינית לגמרי וגם כמו תכלס של הלא-מחויבים. מקור: ערבית, إن شاء الله (אִן שָא אללה), "אם ירצה אללה". נכנס לעברית המדוברת דרך השכנות והמגע היומיומי עם דוברי ערבית. […]
להפיל ראש
להפסיק להתאמץ ולהפסיק להתייחס: לא אכפת לי, אין לי כוח, יהיה מה שיהיה. במקום להיות בקלות ראש אתה פשוט משחרר את הראש לכיוון הרצפה ומחכה שהעניין יעבור. מקור: ככל הנראה מסלנג צה"ל, מהדימוי של ראש שנופל מעייפות או מויתור. מקור הביטוי המדויק אינו ודאי. דוגמה: "אחרי שבוע של שמירות הוא פשוט הפיל ראש ולא קם […]
תכל'ס
בקיצור, לעניין, בלי סיפורים. מה שאומרים כשנמאס מההקדמות ורוצים לשמוע את השורה התחתונה. מי שלא יודע להגיע לתכל'ס הוא בדרך כלל חופר. מקור: מהמילה העברית "תכלית" (מטרה), בתוספת סיומת בסגנון יידיש. הצורה "תכלס" נפוצה בדיבור הישראלי מאז ימי היישוב, ומקור הסיומת אינו ודאי. כתיב נוסף: תכלס, תכלעס דוגמה: "טוב, תכל'ס, אתה בא או לא בא?"
יורד מהפסים
מישהו שמאבד שליטה: מתעצבן בלי גבול, מתנהג מוזר, או פשוט חורג מהדרך הרגילה שלו. אפשר לרדת מהפסים מכעס, מהתרגשות או מבילוי שהסתבך קצת יותר מדי. מקור: מדימוי של רכבת שנופלת מהפסים ומאבדת כיוון; הביטוי תורגם לעברית ככל הנראה מביטויים דומים בשפות אחרות, אך מקורו המדויק אינו ידוע. דוגמה: "אחרי שלושה כוסות הוא ירד מהפסים והתחיל […]
ביזיון
מצב מביך, מחפיר או שפשוט נגמר באסון. "איזה ביזיון!" אומרים על משחק שנגמר ב-5:0, על חתונה עם אוכל גרוע, או על כל דבר שאין לו הצדקה. הרבה יותר דרמטי מ"אה, לא נורא". מקור: מהעברית "בזיון" (שורש ב.ז.ה, "לבזות"), בהגייה יומיומית עם י. המילה קיימת בעברית ההיסטורית והפכה בסלנג לקריאת ביטוי. כתיב נוסף: בזיון דוגמה: "הם […]
מדושנת עונג
מצב של שובע והנאה מוחלטים: מישהי שאכלה טוב, נחה טוב, ועכשיו היא פשוט חיה בשלום עם העולם. הצורה הנפוצה היא "מדושן עונג" בלשון זכר, והיא מתארת מישהו שממש מפוטם בהנאה. מקור: מקור הביטוי אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהוא קשור לשורש ד.ש.ן ("שומן, שפע") ולפסוק "ותתענג בדשן נפשכם" (ישעיהו נ"ה, 2), שמחבר בין דשן להתענגות. […]
גיחה
יציאה קצרה ומהירה לאנשהו ובחזרה, בלי להתעכב. במקור זה מונח צבאי, והיום אפשר לצאת לגיחה לסופר, למכולת או לדירה של חבר, ולחזור עד שהקפה מתקרר. מקור: מהשורש ג-י-ח שמשמעו לפרוץ החוצה, המופיע כבר בתנ"ך (איוב לח 8, "בגיחו מרחם יצא"). בעברית המודרנית התקבע כמונח צבאי, בעיקר בחיל האוויר, ומשם עבר לשפת היומיום. דוגמה: "אני עושה […]