חרטא
שטויות, סיפורים לא מדויקים, או הגזמה מוחלטת. כשמישהו מספר לך איך הוא כמעט קנה את הדירה ברמת אביב אבל התחרט ברגע האחרון, זה חרטא. לפעמים זה גם מה שיוצא מהפה אחרי חפירה של שעה בלי נקודה. מקור: מערבית: خرطة ("חַרְטַה"), "שטויות" או "דברים בעלמא". נכנסה לעברית דרך הדיבור היומיומי. כתיב נוסף: חארטה דוגמה: "די עם […]
נו באמת
שתי מילים שאומרות "אתה רציני עכשיו?". משתמשים בזה כשמישהו אמר משהו מגוחך, תירוץ עלוב או סיפור שאף אחד לא קונה. ככל שהטון יותר מתעצבן, ככה הוא חופר לך יותר. מקור: ביטוי עברי מדובר, מקביל לאנגלי oh come on. "נו" עצמה נכנסה לעברית מיידיש ומרוסית. דוגמה: "אמרת שהפלאפון נגמר לך בטריה בשלוש שעות שלא ענית? נו […]
קפוץ לי
הדרך הכי ישראלית להגיד "עזוב אותי במיץ" בלי לקלל ממש. משתמשים בזה כשמישהו מנסה למכור לך משהו, לשכנע אותך בשטויות, או סתם לעשות ממך פראייר — אתה פשוט זורק "קפוץ לי" וממשיך הלאה בחיים. מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה מקוצר מקללה ארוכה יותר, שמשמעותו "לא מעניין אותי". דוגמה: "אתה טוען שאני חייב לך עוד […]
סמוך עליי
המשפט שאומרים לך כדי שתפסיק לשאול, לא כדי שתפסיק לדאוג. אצל בנאדם רציני זה אומר שסגורה הפינה ואפשר להירגע, אצל פשלן זה אומר שתתחיל לחשוב על תוכנית ב'. הדרך היחידה לדעת באיזה מהשניים מדובר היא לחכות. מקור: ביטוי עברי מדובר, מקביל לאנגלי trust me – שבדרך כלל מגביר דווקא את החשד. דוגמה: "אחי, הבאת את […]
להתחפף
להיעלם מהמקום בשקט לפני שמתחילים לחלק תפקידים. המתחפף לא בורח מהמסיבה, הוא בורח מהניקיון שאחריה — וזה תמיד נעשה בקטנה, בלי להיפרד ובלי להסביר. אם הצלחת להתחפף וגם נשארת חבר של כולם, סגורה הפינה. מקור: מהמילה "חפיף" (בערבית: קל, שטחי), שממנה נגזר הפועל העברי "להתחפף" – להיעלם בקלילות. דוגמה: "רק התחילו לאסוף צלחות והוא כבר […]
אכל אותה
הרגע שבו הבנאדם מבין שהוא נדפק, בדרך כלל בגלל פשלן אחד בשרשרת. זה לא סתם באסה, זה באסה עם קהל — כי תמיד יש מישהו שראה את זה קורה וכבר מספר את זה הלאה. מקור: ביטוי עברי מדובר: "לאכול אותה" – לספוג את המכה, כמו לבלוע משהו מר. הצורה "אותה" מתייחסת בעקיפין ל"המכה" או "הצרה". […]
קטן עליי
ההצהרה שהמשימה שהרגע נזרקה עליך היא כלום בשבילך, גם אם אין לך מושג ירוק איך עושים אותה. נאמרת בביטחון של תותח, ובערך בחצי מהמקרים מסתיימת בטלפון דחוף לחבר שיודע. מקור: ביטוי עברי מדובר: המשימה "קטנה" עליי, כלומר קלה מדי בשבילי. מתועד כבר בסלנג הצבאי של שנות ה-70. דוגמה: חבר 1: "אתה יודע להרכיב את הארון […]
נאחס
מזל רע שדבק בבן אדם או במקום, בדרך כלל בגלל שמישהו פתח את הפה ואמר "מה כבר יכול לקרות". מרגע שהנאחס נדבק, כל דבר קטן הופך לבאסה וכל יציאה מהבית נגמרת בפדיחה. הפתרון המקובל: להגיד "בלי עין הרע", לדפוק על עץ, ולהמשיך כאילו כלום. דוגמה: "אל תיקח את האוטו הזה אחי, יש עליו נאחס — […]
וואלק
מילת הפתיחה הישראלית לכל משפט שיש בו הפתעה, ספקנות, או שניהם ביחד. תלוי לגמרי בטון: "וואלק?" זה "באמת?!", "וואלק." זה "לא מאמין לך מילה", ו"וואלק אחי" זה כבר סימן שהולך להיות סיפור ארוך. משמש גם כשאין לך מה להגיד למישהו שחופר לך כבר עשר דקות. מקור: מערבית: וַאללָּכּ ("ואללה" עם סיומת "לך"), "באלוהים לך". משמש […]
עף לו הפוני
לאבד את זה לגמרי, בבת אחת, בלי אזהרה מוקדמת. זה לא סתם ג׳ננה — זה הרגע שבו הבנאדם עובר מ־0 ל־100 בגלל משהו קטן לחלוטין, כמו שמישהו לקח לו את החניה. דוגמה: "אל תזכיר לו את המשחק של אתמול, עף לו הפוני מזה". מקור: ביטוי עברי מצחיק שנולד ככל הנראה בבתי הספר: כאילו הפוני (רעמת […]