מלאכתם של אחרים נעשית על ידי פראיירים
כשמדובר על "אחרים", מדובר על אנשים שעקצו את הפראיירים, ואז ביקשו מהם לעשות את העבודה. מקביל לזמרים באירועים, כשהם מפנים את המיקרופון לקהל. מקור: משחק מילים על המימרה התלמודית "מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים".
מלאכתם של פראיירים נעשית על ידי עצמם
מכיוון שכל ישראלי משוכנע שהוא פראייר, אז מי שלא עושה 80,000 ש"ח בחודש הכנסה פאסיבית (תלוי איזו הכנסה, ומי הפאסיבי) – מלאכתם של פראיירים נעשית על ידי עצמם, ועל ידי עצמם בלבד. נאמר בסיטואציה של חבר שעקצו אותו. מקור: משחק מילים על המימרה התלמודית "מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים".
מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים
בדרך כלל האדם שאומר את זה מעיד על עצמו שהוא צדיק, ומישהו עשה פעולה שבעקיפין באה לטובתו, ואז הוא משתמש במשפט הזה. דוגמה: אדם א': "אני לא מאמין, איך קיבלת את ההנחה המטורפת הזו על הרכב?". אדם ב': "מלאכתם של צדיקים נעשית על ידי אחרים". מקור: מהמימרה התלמודית (ברכות ל"ה): "צדיקים מלאכתם נעשית על ידי […]
מילה בסלע משתוקא בתרין
ביטוי שמקורו בתלמוד וכוונתו לומר יפה השתיקה ע"פ הדיבור. בעברית: מילה שווה סלע (שקל), אבל שתיקה שווה שתיים (כפול). לדוגמא: כשהבת זוג צורחת עליך על כך שלא הקשבת לה והיא תשאל אותך "נו, מה יש לך להגיד על זה" תענה: מחלה בסלע משתוקא בתרין. מקור: מארמית של התלמוד (מגילה י"ח): "מילה בסלע, משתוקא בתרין" – […]
אין דין ואין דיין
כשצדק לא נעשה, נבטא אין דין ואין דיין. כלומר, אין דין (חוק) ואין דיין (שופט). לדוגמא: כשמחבל מתועב מקבל עונש מקל או שחרור, נאמר אין דין ואין דיין. מקור: מהמקורות: מדרש חז"ל על קין והבל ("לית דין ולית דיין").
חברך חברא אית ליה
ביטוי שמקורו בתלמוד וכוונתו שגם לחבר שלך יש חברים נוספים. הביטוי מתייחס לאופן שמירת סוד בין חברים, כאשר אדם מספר סוד לחבר, שיקח בחשבון שגם לחבר שסיפרת לו יש חברים נוספים שלהם הוא יספר את הסוד. לדוגמא: כשסוד שהסתרת התגלה, יגיע החבר המעצבן שיגיד לך "נו מה חשבת לעצמך שסיפרת לאיציק, חברך חברא אית ליה" […]
איסתרא בלגינא, קיש-קיש קריא
ביטוי במקורו בתלמוד ופירושו שמטבע בודד בתוך קופסה עושה הרבה רעש, לעומת קופסה מלאה במטבעות שלא מרעישה הרבה. והכוונה לאדם ריק מתוכן שעושה הרבה מעבר לרמתו. לדוגמא: כשפוליטקאי חסר ידע בכלכלה מדבר הרבה על יוקר המחייה, נאמר עליו איסתרא בלגינא, קיש-קיש קריא. מקור: מארמית של התלמוד (בבא מציעא פ"ה): "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא" – […]
זרוק חוטרא לאוירא, העיקרא קאי
ביטוי שמקורו בתלמוד, וכוונתו לומר שאדם תמיד חוזר למקורות שלו. המקביל של זה בעברית הוא: אפשר להוציא את האדם מטבריה, אבל אי אפשר להוציא את הערס מהבן אדם. מקור: מארמית של התלמוד: "זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי" – זרוק מקל לאוויר והוא ינחת על שורשו.
אין חדש תחת השמש
שום דבר לא השתנה, הכל אותו הדבר פה. "כבר שלוש שנים שאני רואה אותו אומר 'אינעל העולם' בדוכן שלו בשוק" "אני עוד זוכר אותו לפני עשר שנים. אין חדש תחת השמש". מקור: מקהלת א' ט': "אין כל חדש תחת השמש".
וצ"ע
וצריך עיון. בדומה לדו"ק, צריך עיון הוא דבר שלא ניתן להכריע בו תשובה חד משמעית. לרוב זה יהיה סביב סוגיה הלכתית שנויה במחלוקת שלא ניתן להכריע בה. מקור: ראשי תיבות מהספרות התורנית: "וצריך עיון".