סמוך עליי
המשפט שאומרים לך כדי שתפסיק לשאול, לא כדי שתפסיק לדאוג. אצל בנאדם רציני זה אומר שסגורה הפינה ואפשר להירגע, אצל פשלן זה אומר שתתחיל לחשוב על תוכנית ב'. הדרך היחידה לדעת באיזה מהשניים מדובר היא לחכות. מקור: ביטוי עברי מדובר, מקביל לאנגלי trust me – שבדרך כלל מגביר דווקא את החשד. דוגמה: "אחי, הבאת את […]
להתחפף
להיעלם מהמקום בשקט לפני שמתחילים לחלק תפקידים. המתחפף לא בורח מהמסיבה, הוא בורח מהניקיון שאחריה — וזה תמיד נעשה בקטנה, בלי להיפרד ובלי להסביר. אם הצלחת להתחפף וגם נשארת חבר של כולם, סגורה הפינה. מקור: מהמילה "חפיף" (בערבית: קל, שטחי), שממנה נגזר הפועל העברי "להתחפף" – להיעלם בקלילות. דוגמה: "רק התחילו לאסוף צלחות והוא כבר […]
אכל אותה
הרגע שבו הבנאדם מבין שהוא נדפק, בדרך כלל בגלל פשלן אחד בשרשרת. זה לא סתם באסה, זה באסה עם קהל — כי תמיד יש מישהו שראה את זה קורה וכבר מספר את זה הלאה. מקור: ביטוי עברי מדובר: "לאכול אותה" – לספוג את המכה, כמו לבלוע משהו מר. הצורה "אותה" מתייחסת בעקיפין ל"המכה" או "הצרה". […]
קטן עליי
ההצהרה שהמשימה שהרגע נזרקה עליך היא כלום בשבילך, גם אם אין לך מושג ירוק איך עושים אותה. נאמרת בביטחון של תותח, ובערך בחצי מהמקרים מסתיימת בטלפון דחוף לחבר שיודע. מקור: ביטוי עברי מדובר: המשימה "קטנה" עליי, כלומר קלה מדי בשבילי. מתועד כבר בסלנג הצבאי של שנות ה-70. דוגמה: חבר 1: "אתה יודע להרכיב את הארון […]
נאחס
מזל רע שדבק בבן אדם או במקום, בדרך כלל בגלל שמישהו פתח את הפה ואמר "מה כבר יכול לקרות". מרגע שהנאחס נדבק, כל דבר קטן הופך לבאסה וכל יציאה מהבית נגמרת בפדיחה. הפתרון המקובל: להגיד "בלי עין הרע", לדפוק על עץ, ולהמשיך כאילו כלום. דוגמה: "אל תיקח את האוטו הזה אחי, יש עליו נאחס — […]
וואלק
מילת הפתיחה הישראלית לכל משפט שיש בו הפתעה, ספקנות, או שניהם ביחד. תלוי לגמרי בטון: "וואלק?" זה "באמת?!", "וואלק." זה "לא מאמין לך מילה", ו"וואלק אחי" זה כבר סימן שהולך להיות סיפור ארוך. משמש גם כשאין לך מה להגיד למישהו שחופר לך כבר עשר דקות. מקור: מערבית: וַאללָּכּ ("ואללה" עם סיומת "לך"), "באלוהים לך". משמש […]
עף לו הפוני
לאבד את זה לגמרי, בבת אחת, בלי אזהרה מוקדמת. זה לא סתם ג׳ננה — זה הרגע שבו הבנאדם עובר מ־0 ל־100 בגלל משהו קטן לחלוטין, כמו שמישהו לקח לו את החניה. דוגמה: "אל תזכיר לו את המשחק של אתמול, עף לו הפוני מזה". מקור: ביטוי עברי מצחיק שנולד ככל הנראה בבתי הספר: כאילו הפוני (רעמת […]
נפל האסימון
הרגע שבו מישהו סוף סוף מבין את מה שכל השאר הבינו לפני עשר דקות. אפשר לחפור לו חצי שעה, להסביר, אפילו לצייר על מפית — ואז פתאום העיניים נדלקות והאסימון נופל. הביטוי מגיע מהטלפונים הציבוריים הישנים, שבהם אסימון שנפל היה אומר שהשיחה סוף סוף התחילה. מקור: מתקופת הטלפונים הציבוריים, שפעלו עם אסימון: רק כשהאסימון נפל […]
לצאת פראייר
הפחד הלאומי מספר אחת של הישראלי. זה לא מספיק שיהיה לך טוב — צריך לוודא שאף אחד לא סידר אותך בדרך. מי שיוצא פראייר שילם מחיר מלא, חיכה בתור, ולא ידע שלחבר הייתה קומבינה שהייתה חוסכת לו חצי. מקור: "פראייר" מיידיש ומגרמנית: Freier, "מחזר" או "לקוח" – במקור הלקוח התמים של בית הבושת. בעברית הפך […]
שוויץ
להשוויץ זה להתרברב, אבל שוויץ כשם עצם זה הרגע עצמו — כשמישהו מכניס לשיחה בכוח את הדבר החדש שקנה. בניגוד לחארטה, בשוויץ הסיפור בדרך כלל נכון, זה פשוט לא מעניין אף אחד חוץ ממי שמספר. מקור: מיידיש ומגרמנית: schweizer, ככל הנראה בהשפעת הפועל "להשוויץ" שמקורו ביידיש "שוויצן" – להזיע (מרוב מאמץ להרשים). דוגמה: "שאלתי אותו […]