חנפן

מי שמסכים עם כל מילה של הבוס, צוחק מכל בדיחה שלו גם כשהיא על רמת ספר בדיחות של 1987, ומתעניין פתאום בהכל כשיש הרמה. מקצוען בלהגיד "איזה רעיון מעולה!" רגע לפני שהוא מקבל העלאה. מקור: מהמילה העברית התקנית "חנופה", מהשורש ח-נ-פ, שמופיע כבר במקרא. דוגמה: "ראית איך הוא צחק לו על הבדיחה? חנפן ברמות".

מעפן

משהו או מישהו שהוא סוג של לא מוצלח, חלש, כזה שאין בו שום דבר מרשים. סרט מעפן, מסעדה מעפנה, ובעיקר אחד שמנסה להיות פלצן ולא מצליח אפילו בזה. מקור: מערבית: מְעַפַּן (معفن), "רקוב" או "עבש". בעברית איבדה המילה את המשמעות המילולית ונשארה לתיאור כל דבר עלוב ולא מוצלח. דוגמה: "הלכנו למסיבה והיא הייתה כזאת מעפנת, […]

חרא על מקל

התיאור הכי אכזרי שיש בעברית למשהו גרוע במיוחד — סרט, מסעדה, בן אדם, לא משנה מה. אם זה "חרא על מקל" זה אומר שזה לא סתם רע, זה רע ברמה שאתה כמעט מתפעל מזה. מין קרוב משפחה רחוק של בלוף, רק בלי אפילו הבטחה ריקה מאחורי זה. מקור: ביטוי עברי וולגרי שנשען על דימוי חזותי […]

קפוץ לי

הדרך הכי ישראלית להגיד "עזוב אותי במיץ" בלי לקלל ממש. משתמשים בזה כשמישהו מנסה למכור לך משהו, לשכנע אותך בשטויות, או סתם לעשות ממך פראייר — אתה פשוט זורק "קפוץ לי" וממשיך הלאה בחיים. מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה מקוצר מקללה ארוכה יותר, שמשמעותו "לא מעניין אותי". דוגמה: "אתה טוען שאני חייב לך עוד […]

פוסטמה

מונח בלדינו שהתאזרח בעברית, מתאר אישה מטומטמת, שבדרך כלל לא מבינה שהיא מטומטמת, אלא מישהי שכל החיים שלה הם עלבון מתמשך, ולעתים רחוקות גם מרחמים עליה. דוגמה: "תעזוב אותה בשקט, היא פוסטמה, גם הוויפיי בבית לא עובד לו כבר חודש, וזה לא בגלל הבעיה בתשתית". מקור: מלדינו: postema, פצע מוגלתי. בסלנג – אישה טיפשה, מעצבנת […]

חפיפניק

מי שהפך את החפיף לדרך חיים. החפיפניק עושה הכל בחצי כוח, על הדרך, ובעיקר מקווה שאף אחד לא יבדוק. העבודה אולי נגמרת, אבל אל תסתכל מקרוב מדי. מקור: מהמילה "חפיף" (בערבית: חַפִיף, "קל" או "שטחי"), עם הסיומת הרוסית-יידית "-ניק" שמציינת בעל תכונה. דוגמה: "תן לחפיפניק הזה לשטוף כלים ותקבל צלחות רטובות עם שאריות של אתמול".

לך תשחק באוטובוסים

הדרך המנומסת-כביכול להגיד למישהו להתפנות מהחיים שלך. נאמר בדרך כלל לנודניק שכבר עשה לך ג׳ננה ולא הבין רמזים עדינים. הדימוי של ילד שנשלח לשחק בחוץ עושה את העבודה יותר טוב מקללה. מקור: ביטוי עברי מדובר מאמצע המאה ה-20: לשלוח מישהו "לשחק באוטובוסים" – לשחק בכביש, כלומר להסתלק. דוגמה: "תשאיל לי מאתיים שקל?" "לך תשחק באוטובוסים".

קרציה

בנאדם שנדבק אליך ולא יורד, גם כשאתה עושה את כל סימני הגוף שאומרים "אחי, תעזוב אותי". רמה אחת מעל נודניק, כי נודניק לפחות הולך הביתה בסוף. הקרציה תגיע איתך למכונית, תיכנס איתך, ותמשיך לחפור גם ליד הבית. מקור: מהמילה העברית התקנית "קרציה" – טפיל שנצמד לעור ולא משתחרר. דוגמה: "אל תיתן לו את המספר שלך, […]

שמנדריק

קללה יידישאית חמודה למישהו שמן, קצת מסכן, קצת מגוחך ובעיקר לא רציני. הוא לא בדיוק פרייר ולא בדיוק פשלן. מקור: מיידיש: שמענדריק (shmendrik), על שם דמות קומית מאופרטה יידית של אברהם גולדפדן מהמאה ה-19. דוגמה: "מה אתה מסתובב עם השמנדריק הזה? תמצא לך חברים ברמה שלך".

חפרן

הגרסה האנושית של הודעה קולית באורך ארבע דקות. זה לא שהוא חופר פעם אחת ביום קשה — זו פשוט הזהות שלו. נכנס לשיחה, פותח נושא, ולפני שהספקת להבין מה קרה עברו עשרים דקות ואתה מחפש דרך יציאה מנומסת. אצל חפרן אמיתי אין נושא קטן, הכל הופך לחפירה מלאה עם רקע היסטורי. מקור: מהפועל העברי "לחפור", […]