שחצן
בנאדם שמרגיש שהוא ה-דבר הכי גדול מאז הפיתה, ולא שוכח להזכיר לך את זה כל חמש דקות. לא תמיד יש לו על מה, אבל זה לא מפריע לו. אחיו הבכור של הפלצן. מקור: מילה עברית עתיקה מהשורש ש-ח-צ, המופיעה כבר במקרא ("בני שחץ" באיוב). משמעה גאוותן ויהיר. דוגמה: "קנה אופניים חשמליים והתנהג כאילו זכה בטור […]
קשקשן
מי שמדבר המון ואומר מעט מאוד. שיחה של דקה איתו הופכת לשלושת רבעי שעה של סיפורים בלי נקודה, ובסוף אתה לא זוכר על מה שאלת. קרוב משפחה של הנודניק, רק עם יותר מילים ופחות כוונה רעה. מקור: מהפועל העברי "לקשקש" – לדבר שטויות, בהשפעת הצליל של רעשן או פעמון. דוגמה: "רק ביקשתי ממנו שעה, ועכשיו […]
מאכער
בנאדם שתמיד "מסדר", "מכיר מישהו" ויודע לסגור כל עניין בטלפון אחד. מהסוג שאי אפשר להבין מה בדיוק הוא עושה בחיים, אבל איכשהו הוא תמיד במרכז העניינים. הכי קרוב לסחבק עם קשרים. מקור: מיידיש: מאַכער (macher), "עושה". מתאר אדם שמסדר עניינים, בעל קשרים וקומבינות. דוגמה: "צריך כרטיסים להופעה שאזלו? תתקשר לדודי, הוא מאכער, הוא יסדר".
חננה
מישהו שמבלה יותר מדי זמן עם ספרים, מחשבים או נושאים מאוד ספציפיים, ומחוץ לזה קצת קשה לו חברתית. המילה נאמרת לפעמים בזלזול ולפעמים באהבה, תלוי מי אומר ובאיזה טון. היום חננות הם בדרך כלל הבוסים של הסטארטאפים, אז אולי כדאי להיות נחמדים אליהם. ההפך המוחלט של ערס, לפחות לפי הסטריאוטיפ. מקור: גרסה מקוצרת של "חנון", […]
שלומיאל
אדם שכל דבר שהוא עושה מסתיים בכישלון קטן ומביך: שופך קפה על עצמו, שוכח מפתחות בפנים, מגיע לפגישה ביום הלא נכון. הגרסה הקלאסית של פשלן, רק עם יותר חיבה ופחות כעס. בדרך כלל אי אפשר לכעוס עליו באמת. מקור: מיידיש: שלומיאל (שלומיאל), ככל הנראה על שם שלומיאל בן צורישדי מספר במדבר. בספרות היידיש זה הטיפוס […]
בטטה
בנאדם שהתמקם על הספה ופשוט התאחד איתה. לא זז, לא יוצא, לא עונה להודעות, ובקושי קם לשירותים בין פרק לפרק. מצב שבו הסלון הוא כל העולם והשלט הוא ההישג היומי. מקור: מטאפורה עברית על בטטה – ירק שוכב וכבד, בהשפעת הביטוי האנגלי couch potato (תפוח אדמה של ספה). דוגמה: "מה, אתה לא בא למסיבה? אתה […]
חנפן
מי שמסכים עם כל מילה של הבוס, צוחק מכל בדיחה שלו גם כשהיא על רמת ספר בדיחות של 1987, ומתעניין פתאום בהכל כשיש הרמה. מקצוען בלהגיד "איזה רעיון מעולה!" רגע לפני שהוא מקבל העלאה. מקור: מהמילה העברית התקנית "חנופה", מהשורש ח-נ-פ, שמופיע כבר במקרא. דוגמה: "ראית איך הוא צחק לו על הבדיחה? חנפן ברמות".
מתחפר
מישהו שנתקע בתוך שקר, תירוץ או ויכוח, ובמקום לעצור ולהודות – הוא דווקא ממשיך לחפור עוד ועוד, עד שאין לו דרך חזרה. כל משפט נוסף רק מעמיק את הבור, ואת כל ההסבר הוא מסיים בחרטא חדש. מקור: הרחבה של הפועל "לחפור" – לא סתם לחפור, אלא להיכנס לבור שאתה עצמך חפרת ולהעמיק אותו. דוגמה: "אחי, […]
שפוט
מילה שהגיעה אלינו מרוסית ותפסה חזק ברחוב הישראלי — מתארת מישהו שקצת לא שפוי, עושה סטוצים מטורפים בלי לחשוב פעמיים, כאילו אין לו מה להפסיד. לא תמיד שלילי — לפעמים זה אפילו סוג של קומפלימנט על אומץ (או על חוסר שכל). מקור: מקור המילה שנוי במחלוקת: יש המקשרים אותה לרוסית ויש הרואים בה גלגול של […]
פוסטמה
מונח בלדינו שהתאזרח בעברית, מתאר אישה מטומטמת, שבדרך כלל לא מבינה שהיא מטומטמת, אלא מישהי שכל החיים שלה הם עלבון מתמשך, ולעתים רחוקות גם מרחמים עליה. דוגמה: "תעזוב אותה בשקט, היא פוסטמה, גם הוויפיי בבית לא עובד לו כבר חודש, וזה לא בגלל הבעיה בתשתית". מקור: מלדינו: postema, פצע מוגלתי. בסלנג – אישה טיפשה, מעצבנת […]