מחמאה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר. לא סתם טוב — טוב עד כדי כך שאתה קצת מפרגן לו בלי לשים לב שנעלבת מזה שאתה לא הוא. ברגע שאמרו עליך תותח, הסתיים הדיון, פשוט אין עליו.

דוגמה: "הבאתי אותו לתקן את המזגן, תותח, תוך עשר דקות היה קר".

הסתלבטות על אנשים שעד שלא מזיזים להם את הגבינה, הכל מצחיק. בנוסף, בדרך כלל הם גם לא יודעים לכתוב "הפעם הגזמת" כמו שצריך.

דוגמה: "היהודים האלה רק אוהבים כסף".

– "באמת שאפעם איגזמתה".

לאבד את זה לגמרי, בבת אחת, בלי אזהרה מוקדמת. זה לא סתם ג׳ננה — זה הרגע שבו הבנאדם עובר מ־0 ל־100 בגלל משהו קטן לחלוטין, כמו שמישהו לקח לו את החניה.

דוגמה: "אל תזכיר לו את המשחק של אתמול, עף לו הפוני מזה".

הדרגה שבין "לא נעים" לבין על הפנים, אבל בלי דרמה. מבאס זה כשמשהו קטן הרס לך את מצב הרוח ואין ממש מה לעשות עם זה חוץ מלהגיד "מבאס" ולהמשיך בחיים. גם שומעים את זה כתגובה לחבר שמספר על פדיחה שלו, בטון של אמפתיה של שנייה וחצי.

דוגמה: חבר 1: "לא הכניסו אותי למועדון בגלל הנעליים". חבר 2: "איי, מבאס".

מי שהפך את החפיף לדרך חיים. החפיפניק עושה הכל בחצי כוח, על הדרך, ובעיקר מקווה שאף אחד לא יבדוק. העבודה אולי נגמרת, אבל אל תסתכל מקרוב מדי.

דוגמה: "תן לחפיפניק הזה לשטוף כלים ותקבל צלחות רטובות עם שאריות של אתמול".

לא באמת צדיק, ולכן רע לו. יותר נכון – בדרך כלל לא שומר על גבולותיו האישיים.

בנאדם שהגוף שלו בשיחה אבל הראש שלו בקפריסין. שואלים אותו שאלה, והוא עונה אחרי שלוש שניות עם "מה?". לא להתבלבל עם חופר: המרחפן לא מדבר יותר מדי, הוא פשוט לא פה.

דוגמה: "דיברתי איתו עשר דקות על החתונה, הוא מרחפן, לא שמע מילה".

כל המופע החיצוני שנועד להרשים אנשים שבכלל לא ביקשו. השוויצר עושה דאווין, זה הכלי שלו — רמקול על הכתף בחוף, שעון שהוא מסתדר ככה שתראה אותו, וסיפור על עסקה שאף אחד לא הבין. בסוף מסתבר שכל הקומבינה הזאת עלתה לו יותר ממה שהרוויח ממנה.

דוגמה: "הוא הזמין בקבוק לכל השולחן, אחי, דאווין בלבד. אחר כך ביקש ממני חמישים שקל לחניה".