חפיף
לעשות משהו בלי להשקיע יותר מדי מאמץ. הבנאדם שעושה חפיף לא בדיוק כישל, אבל גם לא ניסה יותר מדי. בישראל, לעשות חפיף זה כמעט אומנות לאומית — מהתשובה שנותנים בבחינה ועד לאיך שמסדרים את הבית לפני שאורחים מגיעים. מקור: מערבית: חַפִיף (خفيف), "קל" או "שטחי". דוגמה: "ניקה את החדר בחפיף לפני שההורים הגיעו, ופשוט דחף […]
יאללה ביי
ניסיון ישראלי לסיים שיחת טלפון. בניגוד לכל עם תרבותי שמנתק אחרי "שלום", הישראלי אומר "יאללה ביי" בממוצע חמש פעמים לפני שהוא בכלל שוקל להניח את הטלפון. הביטוי ידוע בכך שהוא לא באמת מסיים שיחה — הוא רק מסמן שהשיחה עכשיו תימשך עוד חמש דקות. מקור: "יאללה" מערבית ("קדימה") ו"ביי" מאנגלית – שילוב של שתי שפות […]
עשה אבו עלי
בניגוד לאבו עלי, שזה אדם חזק ביותר, כשמישהו 'עושה' אבו עלי, הוא משנה את המשמעות והוא מנסה לעשות משהו שהוא לא. בקצרה, אחד שעושה רושם והרבה רעש וצלצולים על כלום. דוגמה: סמי עשה אבו עלי בשולחן פוקר, ישב עם 4 9 אוף סוט, הפסיד ערמות. מישקה כולה מטר שישים עם עקבים עשה אבו עלי על […]
חרטטן
בנאדם שאומר דברים ולא באמת מתכוון אליהם. בניגוד לשקרן, כולם יודעים שהוא לא דובר אמת, ולכן מחרטט. לפעמים חרטוט יכול להיות משהו חינני, כיפי, מצחיק. מקור: מ"חרטא" (מערבית: שטויות), עם הסיומת "-ן".
דבה
שמנה, אוביס, אבל ביותר משעשע. מקור: מערבית: דַבַּה (دبة), "דובה" – כינוי לאישה שמנה.
ווסאח
מבטאים Wa-Sah. בערבית אומר 'לכלוך', בצבא אומר – הבנאדם יכול הכל. הוא מר ווסאח. מקור: מערבית: וַסַח (وسخ), "לכלוך". בצה"ל התהפכה המשמעות לכינוי לחייל שעושה הכל.
קטלה
קטטה, מבטאים את המונח KATLA. בדרך כלל מערב דקירות. מקור: מערבית: קַטְלַה (قتلة), "מכות" או "קטטה".
סבבה אגוזים
מתאר שביעות רצון ממצב מסוים. נאמר הרבה על ידי האוכלוסיה הברזילאית, שיש לה יחסית הרבה מגע עם התיירים הישראלים. מקור: הרחבה הומוריסטית של "סבבה" (מערבית), עם "אגוזים" לחרוז ולצחוק.
חינגה
מסיבה מזרחית, בדרך כלל שמחה במיוחד. מקור: מערבית: חַנְגָ'ה, "מסיבה".
אחושילינג
ע"ע אחושלוקי, קצת יותר מוגזם. מקור: הרחבה של "אחושלוקי", שהיא לשון נקייה של קללה בערבית.