חפיפניק
מי שהפך את החפיף לדרך חיים. החפיפניק עושה הכל בחצי כוח, על הדרך, ובעיקר מקווה שאף אחד לא יבדוק. העבודה אולי נגמרת, אבל אל תסתכל מקרוב מדי. מקור: מהמילה "חפיף" (בערבית: חַפִיף, "קל" או "שטחי"), עם הסיומת הרוסית-יידית "-ניק" שמציינת בעל תכונה. דוגמה: "תן לחפיפניק הזה לשטוף כלים ותקבל צלחות רטובות עם שאריות של אתמול".
מסטול
בנאדם שמתקדם בחיים שלוש שניות אחרי כולם, בזכות הקנאביס. זה לא שרוט, כי שרוט זה קבוע ומסטול עובר עד הבוקר, אבל בינתיים הוא גם הופך לחופר ברמות שלא הכרת. מקור: מערבית: מַסְטוּל (مسطول), "מסומם" או "שיכור". נכנס לעברית דרך עולם החשיש. דוגמה: "אל תדבר איתו עכשיו הוא מסטול לגמרי, שאלתי אותו מה השעה והוא ענה […]
להתחפף
להיעלם מהמקום בשקט לפני שמתחילים לחלק תפקידים. המתחפף לא בורח מהמסיבה, הוא בורח מהניקיון שאחריה — וזה תמיד נעשה בקטנה, בלי להיפרד ובלי להסביר. אם הצלחת להתחפף וגם נשארת חבר של כולם, סגורה הפינה. מקור: מהמילה "חפיף" (בערבית: קל, שטחי), שממנה נגזר הפועל העברי "להתחפף" – להיעלם בקלילות. דוגמה: "רק התחילו לאסוף צלחות והוא כבר […]
נאחס
מזל רע שדבק בבן אדם או במקום, בדרך כלל בגלל שמישהו פתח את הפה ואמר "מה כבר יכול לקרות". מרגע שהנאחס נדבק, כל דבר קטן הופך לבאסה וכל יציאה מהבית נגמרת בפדיחה. הפתרון המקובל: להגיד "בלי עין הרע", לדפוק על עץ, ולהמשיך כאילו כלום. דוגמה: "אל תיקח את האוטו הזה אחי, יש עליו נאחס — […]
וואלק
מילת הפתיחה הישראלית לכל משפט שיש בו הפתעה, ספקנות, או שניהם ביחד. תלוי לגמרי בטון: "וואלק?" זה "באמת?!", "וואלק." זה "לא מאמין לך מילה", ו"וואלק אחי" זה כבר סימן שהולך להיות סיפור ארוך. משמש גם כשאין לך מה להגיד למישהו שחופר לך כבר עשר דקות. מקור: מערבית: וַאללָּכּ ("ואללה" עם סיומת "לך"), "באלוהים לך". משמש […]
דיר באלק
אזהרה בערבית שכל ישראלי מבין בלי לדעת מילה בערבית: "תיזהר לך". נאמר בטון של חצי צחוק חצי איום אמיתי, ואף אחד לא באמת יודע באיזה חצי מדובר. אם אמרו לך דיר בלק ואתה ממשיך בשלך, כנראה שהערב שלך ייגמר בבאסה. מקור: מערבית: דִיר בַּאלַכּ (دير بالك), "שים לב" או "תיזהר". כתיב נוסף: דיר בלק, דיר […]
להתפלח
להיכנס למקום שלא הוזמנת אליו ולא שילמת עליו, ולהתנהג כאילו אתה מהצוות. זו קומבינה בסיסית בהתפתחות של כל ישראלי, ואם היא נכשלת היא הופכת מיד לפדיחה מול שומר בגילך שפשוט עושה את העבודה שלו. מקור: מערבית: פַלַח (فلح), "לבקע" או "לפלח". בסלנג הצבאי והעירוני – לחדור בלי רשות. דוגמה: "התפלחנו לחתונה בגן אירועים ליד, אכלנו […]
לאכול לוקש
לבלוע סיפור מומצא בלי לשאול שאלה אחת, ורק אחר כך להבין שסובבו אותך. ההבדל בין זה לבין להיות פרייער הוא שפרייער יודע שדפקו אותו ובכל זאת מסכים, ואילו מי שאכל לוקש בכלל לא שם לב — עד רגע הפדיחה. מקור: "לוקש" מערבית: לוֹקְשׁ, ככל הנראה משורש שפירושו דבר מזויף. "לאכול לוקש" – לבלוע שקר. דוגמה: […]
על הכיפאק
כשהמצב לא סתם טוב אלא טוב ברמה שאתה מרגיש צורך להצהיר על זה. אחד המקומות בסקאלה שבין פינוקים לבין "אני לא קם מהכיסא הזה עד מחר". שימו לב: אם צריך להסביר למה על הכיפאק, זה כבר לא על הכיפאק. מקור: מערבית: עַל אַלְכֵּיף (على الكيف), "לפי הרצון" או "בהנאה". "כיף" עצמה הגיעה מאותו שורש. דוגמה: […]
מבאס
הדרגה שבין "לא נעים" לבין על הפנים, אבל בלי דרמה. מבאס זה כשמשהו קטן הרס לך את מצב הרוח ואין ממש מה לעשות עם זה חוץ מלהגיד "מבאס" ולהמשיך בחיים. גם שומעים את זה כתגובה לחבר שמספר על פדיחה שלו, בטון של אמפתיה של שנייה וחצי. מקור: מהמילה "באסה", שמקורה בערבית ככל הנראה מ"בַּאְס" (צרה). […]