דיר באלק

אזהרה בערבית שכל ישראלי מבין בלי לדעת מילה בערבית: "תיזהר לך". נאמר בטון של חצי צחוק חצי איום אמיתי, ואף אחד לא באמת יודע באיזה חצי מדובר. אם אמרו לך דיר בלק ואתה ממשיך בשלך, כנראה שהערב שלך ייגמר בבאסה. מקור: מערבית: דִיר בַּאלַכּ (دير بالك), "שים לב" או "תיזהר". כתיב נוסף: דיר בלק, דיר […]

לסגור עניין

לגמור משהו עד הסוף בלי להשאיר קצוות פתוחים — משימה, ויכוח, או תור במשרד הפנים. אח על הרמה יגיד לך סגורה הפינה, אבל מי שבאמת סוגר עניין כבר עשה קומבינה וסידר את זה בשיחת טלפון אחת. מקור: ביטוי עברי מדובר מהשורש ס-ג-ר במובן של "לסיים" או "להגיע להסכם". דוגמה: "תן לי לדבר איתו חמש דקות […]

מפונפן

משהו יוקרתי, מצוחצח ומוגזם בכוונה, בדרך כלל כדי שכולם יראו כמה הוא עלה. אפשר להגיד את זה על אוטו, על מסעדה, על חתונה ובעיקר על כל דבר שהשוויצר של הקבוצה קנה השבוע. מקור: מהמילה "פונפון" (מצרפתית pompon, ציצית קישוט), שהפכה בעברית לסמל של קישוט מוגזם ויומרני. דוגמה: "הזמין אותנו למקום מפונפן בשרונה, יצאנו רעבים ובלי […]

להתפלח

להיכנס למקום שלא הוזמנת אליו ולא שילמת עליו, ולהתנהג כאילו אתה מהצוות. זו קומבינה בסיסית בהתפתחות של כל ישראלי, ואם היא נכשלת היא הופכת מיד לפדיחה מול שומר בגילך שפשוט עושה את העבודה שלו. מקור: מערבית: פַלַח (فلح), "לבקע" או "לפלח". בסלנג הצבאי והעירוני – לחדור בלי רשות. דוגמה: "התפלחנו לחתונה בגן אירועים ליד, אכלנו […]

לפרגן

היכולת הנדירה להיות שמח בשביל מישהו אחר בלי שקורה לך כלום בפנים. בישראל זו פעולה שדורשת מאמץ פיזי, ולכן מי שמצליח לפרגן נחשב אדם גדול, ומי שלא מצליח פשוט אומר חארטה על ההצלחה של האחר ומתקדם בחיים. מקור: מיידיש: פאַרגינען (fargin), "לא לקנא, לשמוח בהצלחת האחר". אחת המילים היחידות בעולם לתחושה הזו. דוגמה: "אחי הוא […]

להשוויץ

מה שהשוויצר עושה בפועל: לדחוף לתוך השיחה משהו שהוא קנה, השיג או עשה, כאילו זה יצא לו בטעות. אף אחד לא שאל, אבל הוא כבר מספר, ואם לא הבנת בפעם הראשונה הוא יחזור על זה עוד פעמיים. דוגמה: "הוא הביא את האוטו החדש לחניה של המשרד רק כדי להשוויץ". מקור: מיידיש: שוויצן (שוויצן), "להזיע" – […]

לאכול לוקש

לבלוע סיפור מומצא בלי לשאול שאלה אחת, ורק אחר כך להבין שסובבו אותך. ההבדל בין זה לבין להיות פרייער הוא שפרייער יודע שדפקו אותו ובכל זאת מסכים, ואילו מי שאכל לוקש בכלל לא שם לב — עד רגע הפדיחה. מקור: "לוקש" מערבית: לוֹקְשׁ, ככל הנראה משורש שפירושו דבר מזויף. "לאכול לוקש" – לבלוע שקר. דוגמה: […]

אין עליו

המחמאה הכי ישראלית שיש — משפט אחד שסוגר את כל הדיון ומכריז שהבנאדם הזה בליגה של עצמו. אומרים את זה כשמישהו עשה משהו טוב בשבילך בלי שביקשת, וזה בא במקום שלוש דקות של פרגון מסודר. בעל ערך מיוחד כשזה נאמר מאחורי הגב ולא בפנים. מקור: ביטוי עברי מדובר: "אין עליו" – אין אף אחד מעליו, […]

חופר לי בשכל

הרמה הבאה של חופר. זה כבר לא סתם מישהו שמדבר יותר מדי — זה מקדחה ישירה לתוך הגולגולת שלך, בדרך כלל על אותו סיפור שכבר שמעת ארבע פעמים השבוע. אחרי חצי שעה כזאת אתה מבין למה המציאו את המילה נודניק. מקור: הרחבה של "לחפור" עם "בשכל", כאילו החופר מגיע עד למוח. דוגמה: "תעשה לי טובה […]

לך תשחק באוטובוסים

הדרך המנומסת-כביכול להגיד למישהו להתפנות מהחיים שלך. נאמר בדרך כלל לנודניק שכבר עשה לך ג׳ננה ולא הבין רמזים עדינים. הדימוי של ילד שנשלח לשחק בחוץ עושה את העבודה יותר טוב מקללה. מקור: ביטוי עברי מדובר מאמצע המאה ה-20: לשלוח מישהו "לשחק באוטובוסים" – לשחק בכביש, כלומר להסתלק. דוגמה: "תשאיל לי מאתיים שקל?" "לך תשחק באוטובוסים".