מה נסגר
שאלה שמתחילה בסקרנות תמימה ומסתיימת בעלבון. משמשת כשמישהו נעלם, מתנהג מוזר, או פשוט עושה משהו שלא הגיוני, ומתקרבת מאוד למה הקטע, רק עם קצת יותר כעס בעיניים. כשאומרים אותה עם "איתך" בסוף, כדאי להתחיל לדאוג. מקור: מהפועל העברי "לסגור" במובן של "להגיע להסכמה" או "מה נקבע". השאלה "מה נסגר?" התגלגלה לשאלה "מה קורה איתך?" עם […]
עזוב אותך
ביטוי שימושי שאומר "בחייך", "לא נכון", או "אל תהיה תמים". אפשר להגיד אותו כשמישהו מספר לך סיפור לא הגיוני, וגם כשמישהו מתנצל על שטות והשיחה צריכה פשוט להמשיך הלאה. הכל תלוי בטון, ובכמה ידיים זזות תוך כדי. מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה בהשפעת הערבית "חַלִּיק" או "סִיבַּכּ" (עזוב), שמשמש כדי לבטל את דברי בן […]
אין לי כוח
משפט הקסם של כל ישראלי שלא בא לו. לא תמיד מדובר בעייפות אמיתית, לפעמים פשוט אין חשק לקום מהספה ולעשות משהו שהוא לא נטפליקס. אפשר להוסיף "אין לי כוח לאף אחד" לאפקט דרמטי. מקור: ביטוי עברי פשוט שהפך לסמל תרבותי של העצלות הישראלית, ומוכר גם בגרסה המקוצרת "אין כוח". דוגמה: חבר 1: "יאללה, באים לים?" […]
מה הקטע
שאלה שנשאלת כשמישהו עושה משהו מוזר ואתה מנסה להבין מה עובר לו בראש. משמש גם כפתיח לשיחה במקום "מה קורה", וגם כשאתה מתעצבן על נודניק שמסתובב לך מסביב ולא אומר מה הוא רוצה. מקור: מהמילה "קטע" במובן של "עניין" או "סיטואציה". השאלה "מה הקטע?" היא הדרך העברית לשאול "מה העניין?" או "מה קורה פה?". דוגמה: […]
בולשיט
הלוואה מאנגלית שמשמשת בדיוק כשמישהו מוכר לך בלאגן עם עטיפת מתנה. אומרים אותה כשלא מאמינים אף מילה, ולפעמים גם סתם כי היא נשמעת טוב יותר מ"שטויות". מקור: מאנגלית: bullshit (מילולית "חרא של שור"), שמשמעותה שטויות ושקרים. דוגמה: "הוא אומר שהוא מרוויח עשרים אלף בחודש מעבודה מהבית? בולשיט, הוא עדיין גר אצל אמא".
בול
מדויק. בדיוק. פגיעה בדיוק במרכז, בין אם מדובר בחיצים, בתשובה לשאלה או בזמן ההגעה של השליח. כשמישהו אומר "בול" הוא בעצם מעניק לך ציון מאה ומחמאה קטנה על הדרך, בלי להתאמץ יותר מדי. קרוב משפחה של סחטיין, רק יותר קצר ופחות מתלהב. מקור: מצרפתית: boule (כדור) או מאנגלית bull's eye – פגיעה במרכז המטרה. בעברית […]
אחלה
הדרך הישראלית להגיד שהכל טוב, בלי להתאמץ ובלי להתלהב יותר מדי. עדיין ברמה של סבבה, אבל עם קצת יותר אנרגיה. אפשר להגיד על אוכל, על בנאדם, על תוכנית לשישי או על מצב כללי בחיים. מקור: מערבית: אַחְלָא, "יותר מתוק" או "הכי יפה". נכנס לעברית כבר בתקופת היישוב והפך לאחת המילים הנפוצות ביותר. דוגמה: "מה נשמע?" […]
יאללה
המילה הכי רב-תכליתית בשפה. יכולה להיות "קדימה", "תזדרז", "ביי", "נו באמת", "אני לא מאמין לך" ו"בסדר, נו" — הכל תלוי בטון ובכמה אות ל' הוספת באמצע. מילה שמצליחה לסגור שיחה, לפתוח בלאגן או להוציא קבוצה שלמה מהבית, לפעמים באותה דקה. מקור: מערבית: יַא אַללָּה, "הו אלוהים". בעברית איבד את המשמעות הדתית והפך לקריאת זירוז כללית. […]
וואלה
המילה הכי רב-תכליתית בעברית. תלוי בטון: "וואלה?" זה הפתעה, "וואלה." זה הסכמה עייפה, ו"וואלה!" זה התלהבות אמיתית. אפשר לנהל איתה שיחה שלמה בלי להוסיף שום מילה אחרת, והכול יהיה סבבה. מקור: מערבית: וַאללָּה, "באלוהים". בעברית המדוברת זו קריאת הפתעה, הסכמה או התפעלות, לפי הטון. דוגמה: חבר 1: "קיבלתי העלאה". חבר 2: "וואלה?" חבר 1: "כן, […]
אמאלה
קריאת תדהמה שמתאימה לכל מצב: הפתעה, פחד, התלהבות או סתם חוסר אמון מוחלט. הטון קובע הכול, ומי שמאריך את ה"ה" בסוף כנראה ראה משהו ממש מטורף. בקטע של תכלס, זו תגובה שאי אפשר לטעות בה. מקור: מהמילה "אמא" עם סיומת החיבה "ל'ה" מיידיש. קריאת בהלה שבה קוראים לאמא, כמו בערבית "יַא מַמַא". דוגמה: אדם 1: […]