תכלס
המילה שמורידה שיחה שלמה מהאוויר לקרקע. אחרי חמש דקות של הסברים, תירוצים ורקע היסטורי מיותר, מישהו זורק "תכלס" וכולם פתאום נזכרים מה בעצם השאלה. בן דוד רחוק של דוגרי, רק בלי הצורך לפגוע במישהו בדרך. מקור: מארמית: "תכלס" הוא הגייה מקוצרת של "תַּכְלִית", בהשפעת היידיש "תכלית" (takhles) – העיקר, הנקודה. דוגמה: "אז חשבנו אולי לצאת, […]
חפירה
המונולוג האינסופי שאתה נאלץ לספוג כשמישהו חופר לך. אורך ממוצע: בין עשרים דקות לכל הנסיעה לאילת, בלי עצירה בדרך. הסימן המובהק לחפירה אמיתית — הוא לא שם לב שכבר עברת שלוש פעמים על כל הטלפון מולו. מקור: מהפועל העברי "לחפור" – לדבר ארוכות, כאילו חופרים בור שאין לו סוף. דוגמה: "תשמור לי מקום ליד החלון, […]
צ'ופר
מתנה קטנה שנופלת עליך בדיוק כשלא ציפית, ומשפרת לך את היום בפרופורציות שממש לא הגיוניות ביחס לגודל שלה. במקור מהצבא — יום חופש, קרטיב, מקלחת חמה — אבל היום כל דבר שמגיע בחינם נכנס לקטגוריה. מקור: מקור המילה אינו ודאי. היא התקבעה בעברית דרך הסלנג הצבאי, שבו "צ'ופר" הוא יום חופש, ארטיק או כל הטבה […]
חארטה בארטה
הגרסה המשודרגת של סתם שטויות — כשמשהו כל כך לא רציני שאפילו לא שווה להתייחס אליו. אם חרטטן מספר לך משהו, יש סיכוי טוב שזה חארטה בארטה. בעצם זה בן דוד רחוק של שטויות במיץ עגבניות, רק עם יותר ביטחון עצמי. דוגמה: "אמרו לי שהוא קנה את הדירה במיליון שקל בתל אביב, חארטה בארטה". מקור: […]
פנצ'ר
התקלה הקטנה שמפרקת תוכנית שלמה שתי דקות לפני שהיא יוצאת לדרך. בדרך כלל הפנצ'ר לא נופל מהשמיים — יש לו שם ופנים, ובדרך כלל הוא פשלן אחד ששכח דבר אחד קטן. מקור: מאנגלית: puncture, נקב בצמיג. בעברית המילה התרחבה לכל תקלה קטנה שמשבשת תוכניות. דוגמה: "היינו כבר באוטו בדרך לים, ואז פנצ'ר — אף אחד […]
צ'יזבט
סיפור שהתחיל אולי מאיזה גרעין של אמת, ועד שהוא הגיע אליך כבר יש בו מסוק, שני גנרלים ודוב. אף אחד לא באמת מאמין למספר, אבל כולם מקשיבים כי זה מצחיק — עד שמישהו בודק את הפרטים ואז זו פדיחה רצינית. מקור: מערבית: כִּזְבּ (كذب), "שקר". הפך למונח עברי בפלמ"ח, שם צ'יזבטים היו סיפורים מוגזמים סביב […]
חלאס
מילה בערבית שנכנסה לעברית וישר תפסה – אומרים אותה כשממש נמאס, כשמשהו צריך להיפסק עכשיו. לפעמים היא באה ביחד עם ואלק באותה נשימה, כשכעס אחד פשוט לא מספיק. מקור: מערבית: חַלַאס (خلاص), "נגמר" או "די". דוגמה: "חלאס כבר עם השיר הזה ברדיו, שמעתי אותו חמש פעמים היום!"
סחבק
הדרך היחידה בעברית לדבר על עצמך בגוף שלישי בלי להישמע יומרני מדי (טוב, אולי קצת). בדרך כלל מגיע כשמישהו רוצה לקחת קרדיט על משהו בלי להגיד 'אני' בפירוש. מקור: מערבית: צַאחְבַּכּ (صاحبك), "החבר שלך". מכאן השימוש של הדובר בכינוי לעצמו – "החבר שלך פה". דוגמה: חבר 1: "מי הביא את הפחמים למנגל?" חבר 2: "סחבק, […]
אשכרה
מילה שמדביקים לכל משפט כשרוצים להדגיש שמשהו קרה באמת, גם אם הוא נשמע לגמרי לא הגיוני. ככל שהסיטואציה יותר מופרכת, ככה ה'אשכרה' מקבל יותר כוח. אי אפשר להתווכח עם מישהו שאמר אשכרה. מקור: מערבית, שקיבלה את המילה מפרסית: آشکارا (אשכארא), "בגלוי" או "באמת". בעברית משמשת להדגשה. דוגמה: "אחי, ראיתי אותו אשכרה קונה שווארמה בשלוש בלילה […]
בקטנה
דרך להגיד שמשהו ממש לא בעיה ואפשר לעשות אותו בלי מאמץ ובלי דרמות. ככל שהבקשה בעצם יותר מטורפת, ככה הבנאדם יגיד "בקטנה" בביטחון גדול יותר. מקור: ביטוי עברי מדובר: "בקטנה" – ברמה קטנה, בלי מאמץ. נפוץ מאוד מאז שנות ה-2000. דוגמה: חבר 1: "אחי אפשר לישון אצלך שבועיים?" חבר 2: "בקטנה".